בש"ז 12738-03-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים והחידושים הפרוצדורליים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי – בש"ז 12738-03-23 לזר ואח' נ' ינקוביץ** **מבוא** פסק הדין בעניין לזר נ' ינקוביץ עוסק בבקשה לפי תקנות בתי המשפט (סדרי דין לשחזור תיקים ומסמכים), תשמ"ד-1984 ("תקנות השחזור"). הבקשה הוגשה על ידי המבקשים, אשר ביקשו לשחזר תיק משפטי שאבד או הושמד ("בוער"). התיק המדובר נוגע להליך אישור פסקי בוררות שניתנו לטובתם נגד המשיב. הלכה למעשה, פסק הדין אינו רק דן בשאלת שחזור התיק, אלא גם מכריע בשאלת קיומם ואכיפתם של פסקי הבוררות עצמם, באופן המציג עקרונות משפטיים בולטים וחידושים דיוניים. **עקרונות משפטיים בולטים** 1. **סדר הדין בשחזור תיקים (תקנות השחזור):** פסק הדין מפרט ומיישם את שלבי הליך השחזור על פי תקנות השחזור, כפי שפורטו בפסיקת בית המשפט העליון (סעיף 27 לפסק הדין). ההלכה המנחה ברע"א 396/11 עזבון המנוח דוד רוזן ז"ל נ' עזבון המנוח חיים וינשטוק ז"ל קובעת חלוקה לשישה שלבים: הגשת בקשה לצו שחזור (תקנה 2), הודעת מזכיר בית המשפט (תקנה 3), המצאת חומר לשחזור (תקנה 4), שלב ההשגות (תקנה 5), והחלטת שחזור סופית (תקנה 6). בית המשפט מדגיש את ההבחנה בין "צו שחזור" ל"החלטת שחזור", וקובע כי "החלטת שחזור" אינה מתנה בהכרח בהמצאת העתק מהמסמך המבוקש. 2. **הגדרת "אבד או הושמד" לצורך שחזור:** פסק הדין דן במפורש בשאלה האם תיק ש"בוער" (נמחק לאחר שעברו מועדי שמירתו) נחשב כ"אבד או הושמד" לעניין תקנות השחזור. בית המשפט מכיר בדעות חלוקות בפסיקה, אך נוקט בגישה מרחיבה, לפיה תיק שבוער ייחשב כ"הושמד" לצורך שחזורו, בכפוף להתקיימות שאר התנאים (סעיף 29). גישה זו מרחיבה את היקף האפשרויות לשחזור תיקים שאינם קיימים עוד במתכונתם המקורית. 3. **קיום פסקי בוררות והשלכותיהם:** הליבה של ההליך היא ההכרעה בשאלה האם אכן ניתנו פסקי בוררות ואושרו בבית המשפט, והאם ניתן לשחזרם. בית המשפט דן בהרחבה בחוסר העקביות של גרסת המשיב, בהתפתחות טענותיו לאורך ההליך, ובסתירות פנימיות בעדותו (סעיפים 42-44, 55-57). הוא נסמך על עדותם המהימנה של המבקשים, על התמלול של שיחה בין המשיב למר בנימין סרולוביץ (סעיפים 49-52, 82-85), ועל שימוש שעשה המשיב בפסקי הבוררות בהליכים אחרים (סעיף 54). 4. **הוכחת קיום פסק דין בהעדר עותק מקורי:** פסק הדין מציג חידוש דיוני משמעותי בכך שהוא קובע כי ניתן לשחזר פסק דין (ובכלל זה פסק בוררות) גם בהיעדר עותק מקורי שלו, ועל בסיס ראיות נסיבתיות ועדויות. בית המשפט מבסס קביעה זו על הוראות תקנה 6 לתקנות השחזור, אשר אינה מתנה החלטה בדבר שחזור בהמצאת העתק, וכן על פסיקת בית המשפט העליון, לפיה ניתן להוכיח מתן פסק דין ומהותו אף ללא עותק מהתיק המקורי, באמצעות ראיות אחרות (סעיף 76, המפנה לה"פ (י-ם) 7468/08 מרדכי יאיר גרינוולד נ' פקיד הסדר מקרקעין ירושלים). 5. **השפעת התנהלות הצדדים על אישור פסק בוררות:** פסק הדין מדגיש כי בית המשפט אינו בוחן בהכרח את התנהלות הצדדים לאחר מתן פסקי הבוררות (כמו אי-נקיטת הליכים לאכיפה) אלא מתמקד בשאלה העקרונית אם ניתנו הפסקים ואושרו (סעיף 59). בית המשפט קובע כי אי-נקיטת הליכים לאכיפה אינה מעידה בהכרח על ויתור או על אי-מתן הפסקים, במיוחד כאשר קיימות נסיבות מיוחדות (כגון הנחיה להמתין, כפי שנטען לגבי שמירת התיק עד 2005) או היעדר יכולת כלכלית מצד החייב (סעיפים 60, 65). 6. **השלכות של אי-הגשת התנגדות לפסק בוררות:** פסק הדין מחזק את הדין הקיים, לפיו אי-הגשת התנגדות לפסק בוררות או אי-הגשת בקשה לביטולו, יכולה להוביל לאישור הפסק על ידי בית המשפט, ולעיתים אף ללא צורך בשמיעת בעלי הדין (סעיף 63-64, המפנה לתקנה 10 לתקנות סדר הדין בענייני בוררות, תשכ"ט-1968). **חידושים דיוניים** 1. **שחזור פסק בוררות ללא עותק מקורי:** החידוש המרכזי בפסק הדין הוא קביעתו כי ניתן לשחזר פסק בוררות, ואף לקבוע את תוכנו (סכום החיוב), אף בהיעדר עותק שלו ובהיעדר עותק של פסק הדין המאשר אותו. בית המשפט עושה שימוש בראיות עקיפות, עדויות, תמלולים, והשוואות לפסקי דין אחרים, על מנת להגיע למסקנה זו. זהו חידוש משמעותי המאפשר למבקשים להחיות זכויות מכוח פסקי דין שאבדו. 2. **קביעת סכום פסק בוררות על בסיס ראיות עקיפות:** במקרה של המבקש לזר, פסק הבוררות המקורי לא הוצג. בית המשפט, מתוך בחינת ההסכם בין הצדדים, עדות המשיב (גם אם מתחמקת), והתמלול מהשיחה עם מר סרולוביץ, קובע כי סכום פסק הבוררות עמד על 380,000 דולר (סעיף 87). יכולת בית המשפט לקבוע זאת, למרות היעדר מסמך מקורי, מהווה חידוש דיוני המדגים גמישות והתאמה של הדין למציאות. 3. **התמודדות עם התנהגות מתחמקת ומסמכים "אבודים":** בית המשפט מראה כיצד הוא מתמודד עם מצבים בהם אחד הצדדים מתחמק ממתן תשובות, טוען לחוסר זיכרון, או טוען כי מסמכים "אבדו". באמצעות ניתוח עקביות גרסאות, השוואה לראיות חיצוניות (כמו תמלולים), והסקת מסקנות מהתנהלות הצד בהליכים אחרים, בית המשפט יכול להגיע להכרעה עובדתית גם בתנאים אלו (סעיפים 42-44, 49-52, 83-86). 4. **הדגשת ההבחנה בין הליך שחזור להליך מהותי:** בית המשפט מדגיש כי פסק הדין בעניין השחזור אינו מכריע בשאלות מהותיות כגון התיישנות, שיהוי, או ויתור על חוב, אלא עוסק אך ורק בשאלת שחזור המסמכים עצמם (סעיף 90). הבחנה זו חיונית לשמירה על סדר דיוני ולהבטחה כי כל שאלה תתברר בפני הערכאה המוסמכת ובמועד המתאים. **סיכום** פסק הדין בעניין לזר נ' ינקוביץ מציג יישום מעמיק של תקנות השחזור, תוך הרחבת הגדרת "אבד או הושמד" לכלול גם תיקים שבוערים. יתר על כן, פסק הדין מחדש בכך שהוא מאפשר שחזור של פסקי בוררות ואף קביעת תוכנם (סכום החיוב) על בסיס מגוון ראיות, גם בהיעדר עותקים מקוריים. יכולתו של בית המשפט להגיע למסקנות עובדתיות מהימנות, למרות טענות של חוסר זיכרון, התחמקות, ואובדן מסמכים, מהווה הדגמה של עקרונות הדיון ההוגן והחתירה לאמת. הדגש על אי-הגשת התנגדות כעילה לאישור פסק בוררות, והתמודדות עם שאלת אכיפת פסקי הדין לאורך זמן, מעשירים את הפרקטיקה המשפטית בתחום זה.