עמ"ת 69463-09-16

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת למקרה של תקיפה לכאורה וחבלה ממשית של המערער ובנו הקטין במתלונן. הרקע לאירוע נוגע לחשדו של המערער בקשר אינטימי בין המתלונן לאשתו. הערכאה הנמוכה יותר, בית משפט השלום באשקלון, הורתה על מעצרו של המערער עד תום ההליכים, מצאה ראיות לכאורה וקבעה כי אין חלופה שתמנע את הסיכון לסכנה למתלונן. ההגנה טענה כי אין ראיות לכאורה והציעה חלופת מעצר, תוך שימת דגש על נסיבותיו האישיות של המערער, לרבות נכותו והצורך לטפל בילדו הנכה. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור ואישר את ההחלטה המקורית. השופט קבע כי די בראיות שהוצגו, לרבות דברי המתלונן, צילומי פציעתו ועדויות צד ג' על התקיפה, כדי לבסס ראיות לכאורה. זאת ועוד, עברו הפלילי של המערער, עברו המעשי במשפחה והפרת תנאי השחרור תמכו בצו המעצר. השופטת הדגישה גם את התנהגותו האובססיבית והכפייתית של המערער כלפי המתלוננת, המצביעה על סכנה ממשית ומיידית למתלוננת, לאשתו של המערער ולציבור. גם טענות ההגנה בדבר סתירות בדברי העדים ומהימנות האליבי נדחו. השופט הדגיש כי התנהלותו של המערער בעבר ואופי העבירה הנוכחית מעידים על היעדר גבולות וחוסר יכולת לשלוט בדחפיו האלימים, והופכים כל חלופת מעצר לבלתי מספקת. נסיבות אישיות, אף שהוכרו, לא נחשבו עילה לחלופה נוכח חומרת הסכנה הנשקפת מהמערער. לפיכך נדחה הערעור, וצו המעצר המקורי נותר על כנו עד תום ההליכים.