ת"א 1020/97

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד מעסיקו וחברת הביטוח שלה, הנתבעת מס' 2, לקבלת פיצויים בגין תאונת עבודה לכאורה שהתרחשה במרכול בו עבד. לטענת התובע, התאונה אירעה בעת שעבד על גג המרכול וניסה לתקן מקפיא תעשייתי; על פי החשד, ידו השמאלית נתפסה במדחף מנוע המקרר, מה שגרם לפציעות קשות שהובילו לקטיעה של שתיים מאצבעותיו. הנתבעת מס' 2 טענה כי התאונה מעולם לא התרחשה וכי פציעתו של התובע נגרמה כתוצאה מתאונת מצנחי רחיפה ממונעת. לטענתם, התובע ואחיו, שהיה הבעלים של המרכול (הנתבע מס' 1), בדו את סיפור תאונת העבודה כדי לקבל במרמה כספים מחברת הביטוח. השופט בחן ביסודיות את הראיות והעדויות שהוצגו על ידי שני הצדדים. הם מצאו כי עדויותיהם של התובע ואחיו היו מעורפלות, מה שמעלה ספקות לגבי נסיבות התאונה. יתר על כן, התובע לא הצליח לבסס את טענותיו בראיות נוספות ובעדי ראייה. מנגד, הציג הנתבע מס' 2 עדים רבים אשר עדויותיהם סתרו את גרסת התובע לאירועים. בהתחשב בנטל ההוכחה המוגבר במקרים של מרמה, פסק השופט לטובת הנתבע מס' 2, והגיע למסקנה כי טענת התובע אכן שקרית. לפיכך, דחתה השופטת את התביעה וחייבה את התובע לשלם הן לנתבעים הוצאות משפט והן שכר טרחת עורך דין, בסך 40,000 ₪ בתוספת מע"מ.