ת"פ 27074-10-18

תקציר

בית המשפט מצא כי התביעה לא הביאה ראיות מספיקות לביסוס ההאשמות בדבר הפרת תקנות הבטיחות נגד הנאשמים. כתב האישום מייחס למספר נאשמים בגין קריסת תקרה באתר בנייה. בית המשפט זיכה את כל הנאשמים. הנתבע הראשון הואשם כקבלן הראשי האחראי על עבודות הבנייה. עם זאת, בית המשפט מצא כי התביעה לא הצליחה להביא ראיות משכנעות לכך שהנאשם הראשון אכן היה הגורם המבצע או העביר את האחריות לחברה אחרת. המסמכים שהציגה התביעה היו סותרים והמזכירה שהייתה אחראית על הגשת המסמכים לא זומנה להעיד. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי התביעה לא הוכיחה די הצורך את האמצעים הספציפיים הנדרשים כדי להרשיע את הנאשם הראשון בהפרת תקנות הבטיחות בעבודה. החוקרת שמדדה את האתר לא תיעדה את המדידות, והצילומים שצילמה, שהיו יכולים לסייע בביסוס העובדות, אבדו. הימנעותה של התביעה מלהציג ראיה זו, שהייתה יכולה לתמוך בטיעוניה, העלתה ספק סביר בדבר אשמתם של הנאשמים. הנאשמים השני והשלישי הואשמו באי נקיטת אמצעים סבירים למניעת עבירות שביצע הנאשם הראשון. עם זאת, מאחר שהנאשם הראשון זוכה, זיכה בית המשפט גם את הנאשמים השני והשלישי, שכן אחריותם הייתה תלויה בזו של הנאשם הראשון. הנאשם הרביעי הואשם באי עריכת בדיקות ורישומן במרשם הכללי, כנדרש בתקנות הבטיחות בעבודה. בית המשפט מצא כי התביעה לא הוכיחה כי הטפסים באתר הבנייה חרגו מגובה של שלושה מטרים, המהווה תנאי מוקדם לאישום. עדותו של החוקר לא הייתה ברורה בנקודה זו, והימנעותה של התביעה מלהביא ראיות משכנעות הביאה את בית המשפט לזכות את הנאשם הרביעי. לסיכום, הדגיש בית המשפט כי נטל ההוכחה מוטל על התביעה ואי הבאת ראיות משכנעות מעבר לספק סביר הביאה לזיכוי כל הנאשמים.