בש"פ 7707/06

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לערעור על בקשה לתיקון פסק דין שניתן על ידי בית משפט לפני שנים. המערער טוען כי נפל מחדל מקרי בכל הנוגע לניכוי שני ימי מעצרם מהעונש הכולל שהוטל עליהם. החוק קובע כי בעל דין רשאי להגיש בקשה לתיקון פסק דין, ואם יתקבל, הליכי הערעור יתנהלו בהתאם למאפייני ההחלטה. עם זאת, אם הבקשה תידחה, היא תסווג כהחלטה אחרת. השופטת מדגישה במקרה זה כי בקשת המערער נעשתה מחוץ למסגרת הזמן של 21 יום וכי החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשת ההבהרה הייתה צריכה לבוא בעקבות בקשת רשות ערעור. עוד מציינת השופטת כי טענת הטעות של המערער מתייחסת ל"השמטה מקרית", המתייחסת, על פי הפסיקה, להשמטה טכנית הנובעת מהסחת דעת. מאחר שהמשיבה לא הסכימה לתיקון והזמן שחלף מאז מתן פסק הדין כה משמעותי, מסכימה השופטת עם החלטת בית המשפט המחוזי שלא לתקן את פסק הדין. זאת ועוד, השופט דן בטענת המערערים כי עומדת להם זכות קנויה לניכוי ימי מעצרם מעונשם, וקובע כי הדבר אינו בהכרח נכון וכי הניכוי נשקל לצד אמצעי ענישה אחרים. השופט מגיע למסקנה כי החלטת בית המשפט המחוזי צריכה לעמוד בעינה וכי יש לדחות את הערעור.