עמ"ת 30529-04-12

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לאירוע אלים בו היו מעורבים המערער ומספר אנשים נוספים, בהם עופר מגד, דוד כהן ואחרים. בעקבות ויכוח נטען כי המערער ניסה לתקוף את עופר, איים על אחרים וגרם נזק לרכוש. האירוע החל בוויכוח בין המערער לעופר, שהוביל לבריחת עופר לביתו. המערער, שהיה חמוש בוו ברזל המשמש לגרירת כלי רכב, רדף אחרי עופר ונמנע ממנו להיכנס לביתו של עופר על ידי דוד, שניסה לרסן אותו. לאחר מכן פנה המערער לעבר דוד והניף לעברו את הקרס. דוד התחמק מהתקיפה, שלף אקדח מביתו וירה שתי יריות באוויר כדי לפזר את ההמון. לאחר מכן השליך המערער כיסא לעבר ביתו של עופר ושבר את התריסים. דוד ניסה להתערב שוב, והמערער הסתובב לעברו, מה שגרם לדוד לחשוש לשלומו, מה שהוביל אותו לירות ירייה נוספת. לאחר אירועים אלה, איים המערער על דוד. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי קיימות ראיות לכאורה התומכות בטענות בכתב האישום. אמנם היו סתירות מסוימות בעדויות, אך הן לא היו משמעותיות דיין כדי לשלול את האפשרות להרשעה בשלב זה. השופט הדגיש כי מהימנות העדים ובחינה מפורטת של הראיות אינן ראויות בשלב זה של ההליך. באשר לטענת המערער להגנת הצדק, ציין בית המשפט כי יש להתייחס לטענה זו במשפט העיקרי ולהסתפק בהכרה בקיומה. השופט הכיר בחומרת מעצר הבית והסכים לשקול הקלה בתנאי השחרור. עם זאת, נוכח התנהגותו האלימה לכאורה של המערער ואיומיו, לצד עברו הפלילי, החליט בית המשפט כי יש להותיר את תנאי מעצר הבית הנוכחיים על כנם עד לקבלת תסקיר על ידי שירות המבחן והערכת בית משפט קמא. דו"ח זה, שיוגש בתוך 21 יום, יסייע לקבוע אם ניתן להקל בתנאי השחרור. לפיכך, הערעור התקבל באופן חלקי, והעניין הועבר לבית משפט קמא לדיון נוסף על סמך תסקיר שירות המבחן.