ב"ל 14640-03-22

תקציר

הדיון נסוב סביב השאלה האם הצליח התובע לבסס תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה בכתפיו, כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי, באמצעות המושג מיקרוטראומה. בית המשפט מכיר במיקרוטראומה כפיקציה משפטית המפצה על מחלות מקצוע שאינן רשומות ופגיעות עבודה שאינן תאונתיות. כדי לתבוע מיקרוטראומה, על המבוטח להוכיח שורה של פציעות קלות שנגרמו לו בעבודה. על פי הפסיקה המקובלת, על התובע להוכיח חשיפה ממושכת ותכופה לפגיעות חוזרות זהות. בית המשפט מדגיש כי התנועות אינן חייבות להיות זהות לחלוטין אלא חייבות להיות דומות במהותן וממוקדות למקום מסוים. יתר על כן, למרות שאינן קבועות, תנועות אלה חייבות להתרחש בתדירות גבוהה לאורך תקופה ממושכת, ולגרום לנזק מצטבר הפוגע ביכולתו של הפרט לעבוד. במקרה הנוכחי, בית המשפט מוצא כי התובע אכן הציג תשתית עובדתית למיקרוטראומה בעבודה בנוגע לכתפיו. העובדות המוסכמות מפרטות מגוון פעולות חוזרות ונשנות הקשורות לכתפיים, המבוצעות בתדירות גבוהה וברציפות במשך שנתיים. פעולות אלה כוללות שימוש בכלים רוטטים, קשירת מטעני חבלה למשאיות, הצבת פלטפורמות הרמה, הפעלת מנוף, משיכת לוחיות יצוקות ודחיפת אדני רכבת. למרות שכל הפעולות הללו בוצעו מתחת לגובה הכתפיים, בית המשפט, בהתייחסו לפסיקות קודמות, גורס כי תנועות חוזרות המשפיעות על הידיים והמרפקים יכולות להשפיע גם על הכתפיים. בנוסף, מצדיק בית המשפט מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין פעולות אלה לבין ליקויי הכתף של התובע, בהתחשב בקרבת הכתפיים לכפות הידיים והמרפקים. באיחוד התיק הנוכחי עם תיק 8020-10-21, השופט מורה על מינוי מומחה יחיד שיעריך את כל הליקויים של התובע ויעביר החלטה זו לצדדים הרלוונטיים.