עת"מ 21005-12-18

תקציר

בתי המשפט לעניינים מנהליים, ובית המשפט המחוזי בחיפה בפרט, דן בעתירה מינהלית שהוגשה על ידי שלוש חברות (מאפן השקעות בע"מ, פתרון בעיה בע"מ וליגת תעשיות בע"מ) נגד עיריית חיפה. העתירה הוגשה מכוח חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958, וסעיפים רלוונטיים מחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תש"ס-2000. **עיקר המחלוקת:** העותרות ביקשו סעד בנוגע לדו"חות שהוצאו להן מכוח חוק עזר לחיפה (שמירת הסדר והניקיון, התשל"ח-1978). הדו"חות דרשו מהן לסלק פסולת בניין ממגרש מסוים, שבעבר היה בבעלותן המשותפת (יחד עם חברה נוספת), אך הבעלות בו הועברה במלואה לעותרת 3 בשנת 2001. מאז, לטענתן, הן אינן מחזיקות במגרש. על אף שהעירייה ביטלה דוחות שהוצאו לחברה הנוספת, היא סירבה לבטל את הדוחות שהוצאו לעותרות. העותרות טענו כי העירייה לא השיבה לפנייתן בכתב תוך 45 הימים הקבועים בחוק ההנמקות. בנוסף, העלו טענות לגופם של הדו"חות, לרבות בנוגע לבעלותן במגרש, אופן פעולת העירייה, האחריות להיווצרות הפסולת, והעדר היותה מפגע תברואתי כמשמעות הנדרשת בחוק העזר. לטענתן, העירייה עושה שימוש פסול בחוק העזר וחורגת מסמכותה. **הליך משפטי:** העותרות הגישו בקשה להישפט, וכתבי אישום בעניינים אלו תלויים ועומדים בפני בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה. **החלטת בית המשפט:** בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, **דחה את העתירה על הסף**. **נימוקי ההחלטה:** ההחלטה מתבססת על **הלכת "הסעד החלופי"**, לפיה כאשר קיימים הליכים משפטיים תלויים ועומדים, בהם ניתן להעלות את כל הטענות המשפטיות הרלוונטיות, אין מקום לפתוח בהליך מנהלי מקביל. 1. **קיומו של סעד חלופי:** בית המשפט קבע כי כל הטענות המועלות בעתירה (לגבי הבעלות, חוקיות הדו"חות, סמכות העירייה, ועוד) ניתנות להעלאה ולבירור במסגרת ההליכים הפליליים המתנהלים בבית המשפט לעניינים מקומיים. 2. **סמכות הערכאה הפלילית:** בית המשפט הסתמך על פסיקת בית המשפט העליון (בג"ץ 9131/05 ניר עם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל, ובג"ץ 8066/18 אייל משיח נ' פרקליטות המדינה) לפיה הערכאה הפלילית מוסמכת לדון לא רק בטענות כנגד האישום עצמו, אלא גם בטענות הנוגעות לחוקיות ההליכים שקדמו להגשת כתב האישום, כולל פגמים בהתנהלות רשויות המנהל. 3. **אי-קיום טעמים מיוחדים לחריגה מהכלל:** בית המשפט קבע כי לא קיימים במקרה זה טעמים מיוחדים לחרוג מהכלל של העדפת ההליך הפלילי, אף לא נטענו טעמים כאלה על ידי העותרות. **חידוש או דגש משפטי:** ההחלטה מדגישה את **העיקרון הפרוצדורלי של מיצוי הסעד בערכאה הייעודית**. במקרה זה, בית המשפט המנהלי נמנע מלהתערב בהחלטות הנתונות לבירור בבית המשפט הפלילי, על אף שהעותרות ניסו לערער על עצם הליכי האכיפה והרישום של הדו"חות. ההחלטה מחזקת את התפיסה כי הליכים פליליים (ובכללם הליכים לפי חוקי עזר) כוללים בתוכם מנגנונים לביקורת שיפוטית על פעולות רשויות האכיפה, ואין לפתוח בהליך מנהלי מקביל, אלא אם כן קיימים נסיבות חריגות ומוצדקות. **תוצאה:** העתירה נדחתה על הסף, והעותרות חויבו לשלם הוצאות בסך 6,000 ₪ למשיבות.