בג"צ 9333/03

תקציר

העותרים, בהם פרופסור, אגודה לצדק חברתי ומהנדס, מערערים על תיקון 132 לפקודת מס הכנסה, הקובע שיעורי מס שונים על הכנסות מעבודה, הון ורווחי הון. הם טוענים כי התיקון פוגע בזכותם החוקתית לשוויון, ומבקשים מבית המשפט להכריז על הפרשי המס הקיימים כבלתי חוקתיים. המשיבים, לעומת זאת, טוענים כי הפרשי המיסוי מוצדקים שכן הם משרתים את התכליות הראויות של שמירה על כושר התחרות של המדינה במשיכת השקעות בינלאומיות ובשמירה על הבורסה הישראלית. יתר על כן, הם טוענים כי התיקון מתיישב עם פסקת ההגבלה שכן האמצעים שנבחרו הם פרופורציונליים למטרות המבוקשות. בית המשפט, בראשות הנשיא א' ברק, פותח בהבהרת הליך הביקורת החוקתית בן שלושת השלבים. ראשית היא קובעת, כי תיקון 132 אכן מעורר אפליה במיסוי, בהנחה, מבלי להכריע, לטובת העותרים. בהמשך לשלב השני, בוחן בית המשפט את תחולת פסקת ההגבלה. נחה הדעת כי התיקון חותר להשגת המטרות הראויות של הגברת כושר התחרות של המדינה בשוק העולמי והבטחת יציבות הבורסה. באשר לדרישה להגביל את ההפרה ככל שיידרש, עורך בית המשפט ניתוח בן שלושה חלקים. היא מוצאת קשר רציונלי בין שיעורי המס המופחתים לבין מטרות התיקון. כמו כן, היא גורסת כי התעריפים שנבחרו הם האמצעי שפגיעתו פחותה להשגת מטרות אלה, תוך מתן כבוד ראוי למומחיותו של המחוקק. לבסוף, בית המשפט קובע כי התיקון שומר על איזון סביר בין הפגיעה האישית של מיסוי לא שוויוני לבין היתרונות החברתיים. משכך, קובע בית המשפט כי תיקון 132 עונה על פסקת ההגבלה, ודוחה את העתירה, תוך שהוא מדגיש את הצורך בריסון שיפוטי בבחינת חקיקה כלכלית. השופט א' פרוקצ'יה והשופט י' עדיאל מסכימים עם פסק הדין.