ר"ע 530/82

תקציר

פסק הדין עסק בחמישה משלוחי סחורות שיובאו מספרד בין פברואר ליוני 1978, שסווגו על ידי רשויות המכס כעטים אך הוכרזו על ידי היבואנים כסתימות. ההבדל בסיווג הביא לשיעורי מס שונים. הטובין נתפסו והיבואנים הועמדו לדין בגין עבירות על פקודת המכס, חוק מס קניה (טובין ושירותים) וחוק מס ערך מוסף. בית משפט השלום הרשיע את היבואנים, מה שהוביל אותם לערער לבית המשפט המחוזי, שנדחה. בית המשפט העליון דן אז בבקשה למתן רשות ערעור על הדחייה, התייחס אליה כאל ערעור ישיר ובסופו של דבר דחה אותה. השאלה המרכזית בערעור הייתה האם יש לסווג את הטובין כעטים או סתימות עטים, כאשר בית המשפט הגיע למסקנה כי הם זוהו נכון כעטים על ידי הערכאות הנמוכות יותר. המוצר המדובר היה מיכל גלילי שבתוכו מילוי עט כדורי, שיכול לשמש לכתיבה בצורתו ההפוכה. בית המשפט קבע, כי המטרה שניתנה על ידי היצרן אינה קובעת, ואופיו הכפול של המוצר הן כעט והן כמיכל מילוי מחייב לסווגו כעט. באשר ליסוד הנפשי הנדרש לביצוע העבירות, מצא בית המשפט כי הכרזת היבואנים על הטובין כמילוי, ביודעם את סיווג רשויות המכס, מהווה ניסיון מכוון להתחמק מתשלום מס. לפיכך, דחה בית המשפט העליון את הערעור, ואישר את ההרשעה ואת גזר הדין שהוטל על ידי בית משפט השלום.