ת"א 61203-07-20

תקציר

הסוגיה העובדתית היחידה שדרשה בירור ביחס לתביעת לשון הרע נגעה להטלת עיקולים במסגרת תיק הוצאה לפועל בעקבות פסק דין לטובת המבקש. המבקשים טענו כי לא הוטלו עיקולים, בעוד שהמשיב טען כי כן. בית המשפט מצא כי המשיב זנח טענה זו וממילא לא חלה חובה על המבקשים לסגור את תיק ההוצאה לפועל בתוך שבעה ימים מיום מתן פסק הדין. גם טענת המשיב כי היה על המבקשים לסגור את התיק כדי למנוע פגיעה נדחתה. בית המשפט מצא כי התיק נפתח כדין בעקבות פסק דין, ואין חובה חוקית לסגור אותו בתוך שבוע מיום ביטול פסק הדין, מה גם שלמשיב היה זמן להתגונן מפני פסק הדין. יתר על כן, התיק נסגר תוך זמן סביר – 16 יום לאחר הגשת בקשת רשות להתגונן – ומשכך, תביעת המשיב בגין לשון הרע נדחתה על הסף. עוד קבע בית המשפט כי מבחינה פורמלית, תיק ההוצאה לפועל הפתוח נופל בגדר הפרסום המותר ואינו יכול לשמש עילת תביעה בגין לשון הרע. בנוסף, המשיב לא הצליח להוכיח כי התנהגות המבקשים חרגה מהנורמה. לפיכך, בקשת הקבלה התקבלה, והמשיב חויב בהוצאות המבקשים ובשכר טרחת עורך דין.