עב"ל 21257-07-15

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת המערערת להשיב את עניינה לבית המשפט המחוזי בעילה של מיקרוטראומה. המערערת, קוסמטיקאית במקצועה, לא טענה ולא הוכיחה תחילה את הגורם למיקרוטראומה, אלא התמקדה במחלת מקצוע. עם זאת, מאוחר יותר היא ביקשה לבחון מחדש את המקרה כדי לבסס בסיס עובדתי למיקרוטראומה, וטענה כי משימותיה כללו תנועות ידיים חוזרות ונשנות ומונוטוניות. בית המשפט המחוזי קבע בעבר כי עבודתה מגוונת, מעורבת בתנועות שונות וחסרה את החזרה הנדרשת לתביעת מיקרוטראומה. המערערת לא הודתה בשום רצף במשימותיה, שכלל ציוץ גבות, שעווה, פדיקור, טיפולי פנים וניהול עסקי, הממחישים פעולות מגוונות ולא תנועות אחידות החוזרות על עצמן. בית המשפט אישר כי עבודתה כללה תנועות ידיים שונות שאינן עומדות בקריטריונים של מיקרוטראומה, המחייבים תנועה על איבר גוף מוגדר לאורך פרקי זמן משמעותיים. בית המשפט לא מצא צורך לחקור מעבר לכך, שכן המערער לא הוכיח תנועות חוזרות ודומות. בפסק הדין הובהר כי גם במקרים של ביטוח לאומי, בהם אין למבוטח ייצוג משפטי, האחריות להוכחת התביעה מוטלת על המערער ולא על בית המשפט. לפיכך, הערעור נדחה מבלי לחייב את המערערת בתשלום הוצאות.