ע"א 2944/04

תקציר

הערר הוא על החלטת ועדת ערר לפי חוק הנכים, אשר דחתה ערר של חייל צה"ל לשעבר, וקבעה כי אין להכיר בו כנכה צה"ל, ומכאן הערעור. למערער היסטוריה של בעיות התנהגות אלימות, ובעיות משפחתיות לרבות אם נכה ואב חולה נפש. לאחר גיוסו לצה"ל ביקש המערער לשרת קרוב לביתו כדי לפרנס את משפחתו, אך הוצב הרחק ממנו, דבר שגרם לו ללחץ וחרדה. בסופו של דבר הוא אובחן כסובל מהפרעת התנהגות ושוחרר מהצבא. המערער טען, כי הלחץ והחרדה שנגרמו עקב חוסר התחשבות הצבא בבקשתו, כמו גם בעיות נוספות במהלך שירותו, הביאו להתפרצות מחלת הנפש שלו. המשיב, לעומת זאת, טען כי תנאי חייו של המערער ובעיות התנהגות בעבר הם הגורם למחלתו. השופט פסק לטובת המערער בקובעו כי סירוב הצבא לשכן אותו בסמוך לביתו, יחד עם הסירוב לאפשר לו לעבוד לפרנסתו, מהווים לחץ מספיק כדי לעורר את התפרצות מחלת הנפש שלו. עוד ציינה השופטת כי הצבא היה מודע לנסיבותיו המיוחדות של המערער והיה עליו להיענות לבקשותיו, מה גם שהוא תפקד היטב לפני ובמהלך השלבים הראשונים של שירותו. זאת ועוד, השופטת הסכימה עם טענת המערער כי המחלה לא נגרמה בהכרח מאירוע בודד אלא משיא של אירועים ונסיבות במהלך שירותו, אשר יצרו מתח מעבר למה שיחווה בחיים האזרחיים. לפיכך, הערעור מתקבל, והמשיב חויב לשלם למערער את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דינו של המערער.