ע"א 18993-05-26

תקציר

## ניתוח משפטי: בקשה להארכת מועד להגשת ערעור **בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, רשם יחזקאל אליהו, ע"א 18993-05-26 רשות המיסים – אגף מכס ומע"מ נ' צומת אנרגיה בע"מ** **העובדות הרלוונטיות:** הבקשה שלפנינו נוגעת לבקשת רשות המיסים (להלן: "המבקשת") להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית משפט השלום, אשר קיבל תביעה כספית בסך 1,427,712 ש"ח שהגישה חברת "צומת אנרגיה בע"מ" (להלן: "המשיבה") להשבת תשלומי מכס שנדרשה לשלם בגין שנאים שיובאו. בית משפט השלום גם חייב את המבקשת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. המועד האחרון להגשת הערעור חל ביום 10.5.26, והבקשה להארכת מועד ל-14 ימים, עד ליום 24.5.26, הוגשה בתוך המועד הקבוע להגשת הערעור. **המסגרת הנורמטיבית וההלכה הפסוקה:** המסגרת הנורמטיבית להכרעה בבקשות להארכת מועד להגשת הליך נקבעה בפסיקה לאורך השנים, תוך הדגשת הצורך להפעיל שיקול דעת זה "במשורה ובמקרים חריגים". תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (התקנות הישנות) קבעה כי ניתן להאריך מועד להגשת הליך "בטעמים מיוחדים שיירשמו". בית המשפט העליון, בעניין **נשר נ' גפן**, הדגיש את המתח בין הכלל של סופיות הדיון והצורך בהגבלת התמשכות ההליכים, לבין הצורך למנוע תוצאה שרירותית ונוקשות יתרה בהפעלת סדרי הדין. בהקשר זה, נקבע כי יש לבחון מכלול שיקולים, הכוללים: * **מידת האיחור:** ככל שהאיחור קצר יותר, כך תהיה נטיית בית המשפט להקל. * **עיתוי הגשת הבקשה:** בקשה המוגשת בתוך המועד הקבוע להגשת ההליך, נבחנת ב"אהדה" רבה יותר, שכן אינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד על סופיות ההחלטה השיפוטית טרם התגבש באופן מובהק. * **מהות הטעם להגשה באיחור:** דגש על נסיבות חיצוניות שאינן תלויות במבקש, לעומת תקלות או טעויות שהיה ניתן למנוע. * **מידת ההסתמכות של הצד שכנגד:** ככל שההסתמכות רבה יותר, כך גובר החשש מפגיעה בסופיות הדיון. * **סיכויי ההליך הלכאוריים:** סיכויים חלשים או אפסיים מחלישים את ההצדקה למתן ארכה. חשוב לציין, כי גם עם כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, המגמה של הקפדה על עמידה במועדים נותרה בעינה, ואף התחזקה. תקנה 176(ב) לתקנות החדשות קובעת אף היא כי ניתן לסטות ממועדים שנקבעו "מטעמים מיוחדים". בית המשפט העליון, בעניין **מנשה נ' עמי עד הנדסה ופיקוח**, הדגיש כי מטרת התקנות החדשות היא לייעל את ההליכים ולקצר זמנים, ולכן יש לתת ביטוי משמעותי לעקרונות אלו בפרשנות הפסיקה הקיימת. **החלטת בית המשפט (הרשם יחזקאל אליהו):** הרשם קיבל את הבקשה להארכת מועד, תוך שהוא מפרט את הנימוקים הבאים: 1. **עיתוי הגשת הבקשה:** המבקשת הגישה את בקשתה להארכת מועד בתוך המועד האחרון להגשת הערעור (10.5.26). עובדה זו מהווה שיקול מכריע, שכן בנסיבות כאלה, אינטרס ההסתמכות הלגיטימי של המשיבה על סופיות פסק הדין טרם התגבש באופן מלא. הדבר נתמך בפסיקות רבות, לרבות **ע"א 5608/18 שרעבי נ' ברנע** ו-**בש"א 8087/19 פלוני נ' פלונית**. 2. **משך הארכה הקצר:** הארכה המבוקשת היא קצרה (14 יום) ומוגדרת. בנסיבות אלו, אין מקום לטענה של פגיעה ביעילות ההליך או בשוויון בין בעלי הדין. 3. **ערעור בזכות:** מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור בזכות, וזאת להבדיל מערעור ברשות. כפי שנקבע בעניין **בע"מ 6466/20 פלוני נ' פלוני**, יש לתת משקל לעובדה שמדובר בערעור בזכות. 4. **אירוע חריג ("מבצע 'שאגת הארי'"):** המבקשת טענה כי במהלך התקופה הרלוונטית התנהל מבצע "שאגת הארי", אשר היווה אירוע חריג ובלתי צפוי. למרות שהמשיבה לא קיבלה טענה זו במלואה, הרשם ראה בה שיקול נוסף התומך בהיעתרות לבקשה, מצטרף ליתר השיקולים. **הערות בית המשפט:** הרשם העיר כי היה מצופה מהמבקשת להתייחס באופן תמציתי לסיכויי הערעור, ולא להסתפק בטענה כללית. עם זאת, נוכח כל האמור לעיל, העובדה שהבקשה הוגשה בתוך המועד, מדובר בערעור בזכות ובארכה קצרה, לא היה בכך כדי להביא לדחיית הבקשה. **ההשלכות המשפטיות והחידוש:** ההחלטה מדגימה יישום של דוקטרינת "הטעמים המיוחדים" להארכת מועד. היא ממחישה כיצד בית המשפט נוטה להקל בבקשות המוגשות בתוך המועד הקבוע, ומדגישה את החשיבות של עיתוי הגשת הבקשה כגורם משמעותי. אף שההחלטה עצמה אינה מציגה חידוש משפטי מהותי, היא משקפת הלכה פסוקה עקבית ומתבססת על עקרונות יסוד בדיני סדר הדין האזרחי, תוך מתן משקל מכריע לעובדה שהבקשה הוגשה במועד. החלטה זו מחזקת את התפיסה כי יש לאזן בין הצורך בסופיות הדיון לבין מניעת עיוות דין, במיוחד כאשר אין פגיעה משמעותית באינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד. **השלכות על המשיבה:** ההחלטה מאפשרת למשיבה להגיש את ערעורה, ובכך לממש את זכותה הערעורית. על המבקשת כעת להגיש את כתב הערעור בתוך 14 הימים שניתנו לה, ולטעון את טענותיה לגופן.