ת"א 38785-06-14

תקציר

פסק דין זה מתאר סכסוך בין מועצה מקומית לבין חברה פרטית המתמחה בגביית חובות, קרן ביצור בע"מ. החברה טענה כי המועצה לא שילמה להם החזר הוצאות אכיפה כמפורט בחוזה, דבר שהוביל להפרת ההסכם. החוזה, שהיה אמור לנהל את מערך הגבייה של המועצה, נחתם ב-22 בינואר 2007, עם אופציה להארכה שנתית לתקופה של עד חמש שנים. במסגרת ההסכם תבצע קרן ביצור בע"מ עבודות קבלנות משנה עבור המועצה הקשורות לגביית חובות. ההסכם פירט בין היתר את שיעורי התשלום בגין פעולות החברה, בהם 30 שקל בגין עיקול בנקאי או צד ג', 100 שקל בגין עיקול בעת הרישום ו-500 שקל בגין עיקול בפועל של מטלטלין. החברה הייתה זכאית לתשלומים אלה עם גביית החייבים, כאשר המועצה נשאה בהוצאות רק במקרים ספציפיים. החברה טענה כי עובדי המועצה הגיעו להסדרים ישירים עם החייבים, תוך השמטת הדרישה לתשלום הוצאות אכיפה, ובכך הפרו את החוזה. השופט פסק לטובת החברה, וקיבל חלקית את טענתה. המועצה חויבה לשלם לקרן ביצור בע"מ 736,554 ₪, כולל הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום מלוא הסכום. כמו כן חויבה המועצה לכסות את הוצאות המשפט של החברה, בסך 95,000 ₪, ואת הוצאותיה, בסך 20,000 ₪. פסק דין זה התבסס על ההבנה כי התנהלות עובדי המועצה מהווה הפרה של ההסכם, שכן הם נמנעו מגביית הוצאות האכיפה מהחייבים, ובמקום זאת הגיעו עימם להסדרים ישירים. השופטת העריכה את הסכום המגיע לחברה התובעת, בהתחשב בהפרשות הצדדים ובעקרון מזעור הנזק. בנוסף, פסק השופט בתביעות שונות נוספות הנוגעות להסכם השני בין הצדדים, דמי גבייה ובונוסים, והורה למועצה לבצע תשלומים נוספים לחברה.