ת"א 25081-04-19

תקציר

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד פסק לטובת התובעת, אנונימוס, בתביעת פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. התובע נפגע בתאונת דרכים בה היו מעורבות שתי משאיות והוכר כנפגע עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, עם נכות רפואית משוקללת של 52%. הנתבעות, הכשרת יישוב חברה לביטוח וכלל חברה לביטוח בע"מ, טענו כי התביעה התיישנה על הסף, אך בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי תביעה קודמת שהגיש התובע התנהלה במשך חמש וחצי שנים ונדחתה מחמת חוסר מעש, דבר המצדיק את הארכת תקופת ההתיישנות. בית המשפט קבע כי מדובר בתאונת דרכים וכי התובע השתמש במשאיתו באותה עת, והפך את חברת הביטוח הכשרה יישוב לאחראית לפצותו. התביעה נגד כלל חברה לביטוח בע"מ נדחתה. הנכות התפקודית ואובדן כושר ההשתכרות הוערכו בשיעור של 40%, וסך נזקיו של התובע, לרבות אובדן הכנסה בעבר ובעתיד, פנסיה, עזרה מאחרים, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה וכאב וסבל, חושבו בסך 2,381,600 ₪. לאחר ניכוי שכר הביטוח הלאומי נקבע כי סך נזקיו של התובע עומד על 551,709 ₪. בנוסף, בית המשפט קבע כי משאיתו של התובע לא הייתה רכבו של המעסיק, וזיכה אותו בתוספת פיצוי של 25% אם תגמולי הביטוח הלאומי היו נמוכים מנזקיו. עם זאת, סוגיה זו הייתה תלויה ועומדת בפני בית משפט אחר בערעור שהגיש הביטוח הלאומי, ולכן הורה השופט על תשלום מיידי של סכום של 551,709 שקל, וסכום נוסף של 43,591 שקל, בצירוף שכר טרחה, אם ערעור הביטוח הלאומי יתקבל. כן חויב התובע לשאת בהוצאותיה של הנתבעת 2 בסך של 33,500 ₪.