ת"א 1340/00

תקציר

התובע, שהיה מעורב בתאונה, תבע את הנתבעים לפיצויים. התובע אושפז במשך שלושה ימים לאחר התאונה וסבל מחבלות בצוואר, בחזה, בכתפו השמאלית, בצלעותיו, בראשו ובפיו. התובע טען כי בריאותו הגופנית והנפשית התדרדרה משמעותית לאחר התאונה ונזקקה לאשפוז, שיקום וטיפול תרופתי, מה שמנע ממנו לתפקד כרגיל. הוא תבע פיצוי בגין נכות תפקודית, אובדן הכנסות בעבר ובעתיד, הוצאות נסיעה, סיוע לצד ג', הוצאות כלליות, הוצאות רפואיות, כאב וסבל וימי אשפוז. הנתבעים הכחישו את הנזקים הנטענים. בית המשפט מינה מומחה אורתופדי שקבע כי נכותו של התובע עקב התאונה היא 11.75%. בית המשפט קיבל את חוות דעתו של המומחה וקבע כי לתובע נכות תפקודית בשיעור של 12%. לתובע נפסקו 36,232 ₪ בגין אובדן הכנסות בעבר ו-5,000 ₪ בגין אובדן הכנסה עתידי. בית המשפט מצא כי התובע לא הוכיח את הצורך בסיוע צד ג', הוצאות נסיעה או הוצאות כלליות ופסק לו 2,500 ₪ ברחבי העולם בגין נזקים אלה. בגין הוצאות רפואיות נפסקו לתובע 2,330 ₪. בהתחשב בנכות התובע, גילו וגורמים נוספים, פסק בית המשפט 22,439 ₪ עבור כאב וסבל וימי אשפוז. לאחר ניכוי תשלומים שהתקבלו מהמל"ל, סך הפיצויים שנפסקו לתובע עמד על 68,501 ₪. סכום זה הופחת על ידי ניכויי המל"ל, והתוצאה הייתה יתרה סופית של 30,309 ₪. הנתבעים חויבו לשלם סכום זה ביחד ולחוד, בצירוף ריבית והוצאות משפט, לרבות שכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% מהסכום שנפסק (לאחר ניכויים). פסק הדין ניתן בנוכחות באי כוח הצדדים ומיום 08/11/2006.