עמ"ה 1249/08

תקציר

פסק הדין מקבל את ערעוריהם של שלושה מערערים (ע"א 1249/08, 1250/08 ו-1252/08) על השומות שערך המשיב לשנות המס 2003, 2004 ו-2005. המערערים חכרו ממינהל מקרקעי ישראל חלקת קרקע בבני ברק לתקופה של 49 שנים, עליה הופעלה תחנת דלק על ידי צד שלישי, אשר שילם למערערים על בסיס מכירת דלק. נקודת המחלוקת הייתה האם המערערים יכולים לנכות את הוצאות דמי החכירה ששולמו למינהל בשנות המס הנדונות. המשיב טען כי הוצאות החכירה הן הוצאות הוניות ואינן ניתנות לניכוי מההכנסה השנתית, ואילו המערערים טענו כי יש לראות בהן הוצאות תפעוליות ולפיכך ניתנות לניכוי. בית המשפט בחן את תנאי הסכם השכירות ומצא כי למערערים הוקנו זכויות מוגבלות שאינן בעלות. חוזה החכירה סווג כחכירה תפעולית, המזכה את המערערים בניכוי שוטף של הוצאות החכירה מהכנסותיהם. בית המשפט התייחס לפסקי דין קודמים במקרים דומים, ובראשם בעניין פי גלילות וקר-פרי חולון, שתמכו בסיווג החכירה כחכירה תפעולית. משכך, הערעורים התקבלו, והמשיב חויב לשלם למערערים אגרות משפט, הוצאות ושכר טרחת עורך דין.