ת"א 16318-04-13

תקציר

התובעים, בעלי בית עץ במיתר, שכרו את שירותיהם של הנתבעים לביצוע הדברת טרמיטים בבנייתם. התובעים תבעו פיצוי כספי מהנתבעים, בטענה שרשלנות הנתבעים אילצה אותם להרוס חלק גדול מהמבנה ותכולתו. הנזקים הנתבעים כללו הוצאות מומחים, טיהור מבנים והוצאות שונות בסך כולל של 974,067 ₪. הנתבעים הכחישו את הטענות וטענו כי השתמשו בחומר מותר להדברה. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי למרות שהנתבעים השתמשו בחומר אסור באופן חלקי או שלא במתכוון, הנזקים הנטענים היו מופרזים. בית המשפט מינה מומחה שאישר את הפירוק המהיר של החומר והעיד כי פעולות הטיהור של התובעים היו מיותרות. לחוות דעתו של המומחה ניתן משקל משמעותי. עוד מצא בית המשפט כי כתב ההגנה של הנתבעים אינו מפורט דיו. עם זאת, מאחר שהתובעים לא ביקשו פרטים נוספים, שקל בית המשפט את הכחשתם הכללית של הנתבעים. בית המשפט קבע כי התובעים לא הצליחו להוכיח כי נעשה שימוש בחומר האסור בכל ההדברה הביתית, אלא באופן חלקי ולא מכוון. כתוצאה מכך, פסק בית המשפט לתובעים פיצויים מופחתים, הכוללים 29,000 ₪ עבור הוצאות מומחה וטיהור, 5,000 ₪ עבור תיקוני בניין, 13,700 ₪ עבור אובדן שכר דירה, 5,300 ₪ עבור אובדן שכר דירה של התובעים, 10,000 ₪ בגין בזבוז זמן והפסדי שכר ו-40,000 ₪ בגין עוגמת נפש. בסך הכל חויבו הנתבעים לשלם לתובעים 103,000 ₪, בתוספת 29,250 ₪ שכר טרחת עורך דין, רבע משכר טרחת התובעים. כל צד היה אחראי להוצאות הנוספות שלו.