ת"א 1673/05

תקציר

התיק עסק במספר תביעות שאוחדו למשפט אחד, הנוגעות להפרה לכאורה של עיצובים ודוגמאות שנרשמו אצל רשם המדגמים על ידי יצרן שעונים ובעליו, ריצ'רד וסובקרונו בע"מ (יחד, "משנה"). בין הנאשמים היו שני עובדים לשעבר של סאב, גיא ואופיר בר נוי, שהקימו חברת שעונים מתחרה, אלן אור תכשיטים, וגורמים קשורים שונים (יחד: "אמבוס"). לגבי שעוני דגם הבסיס ורצועת השעונים של סאב, בית המשפט מצא כי השעונים של אמבוס לא היו חיקויים של דגמי הבסיס של סאב, ולא היה חשש לבלבול צרכני. יתר על כן, המדגם שנרשם לרצועת השעון לא היה תקף בשל פרסום מוקדם וחוסר מקוריות. לפיכך, נדחתה הטענה לגבי דגמי הבסיס ורצועת השעון. בית המשפט דחה את תביעתה של אמבוס לביטול עיצוב הדגימה של סאב לשעון הצלילה שלה, וקבע כי הוא חדשני ומקורי. המדגם, שנרשם בשנת 2003, לא נפסל בפרסום מוקדם. לטענת חיקוי שעון הצלילה של סאב, נתן בית המשפט צו מניעה קבוע לטובת סאב. נמצא כי אמבוס העתיקה את עיצוב שעון הצלילה של סאב, מה שיצר סבירות סבירה לבלבול צרכני. שני השעונים חלקו מספר מאפיינים דקורטיביים ייחודיים, והרושם הכללי היה של דמיון בולט. הדבר היווה פגיעה בזכות המדגם של סאב ועוולת גניבת עין. בעקבות זאת חויבו גיא ואופיר בתשלום פיצויים סטטוטוריים בסך 70,000 ₪. כמו כן הורה בית המשפט על צו מניעה קבוע האוסר על הפצה ומכירה של דגמי שעוני הצלילה המפרים של אמבוס, Scuba Master (מוצגים 4-6), וצילום השעון האמור בע"פ 317/07. עם זאת, דגם הצלילה לא נמצא כמפר את העיצוב לדוגמה של סאב, שכן לא הוצגו דגמים כמוצגים, והטענה לגביו נדחתה. בנוסף, דחה בית המשפט את תביעת הפיצויים הסטטוטוריים כנגד חלק מהנתבעים, קרי בעלי המניות של אלן אור תכשיטים ובעלי החנות, שכן לא היו ראיות מספיקות למודעותם להפרה. עם זאת, אלן אור תכשיטים חויבה בפיצויים סטטוטוריים בסך 30,000 ₪, שכן מנהל השיווק שלה היה מודע לדמיון הבולט בין שעוני אמבוס לשעוני המשנה. לבסוף נפסקו לסאב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 60,000 ₪ מגיא ועופיר. פסק הדין פירט את הממצאים הספציפיים לכל תביעה, את הראיות שנשקלו ואת צווי המניעה והפיצויים שנפסקו כתוצאה מכך.