עת"מ 19546-10-10

תקציר

השופט קבע כי יש לדחות את העתירה לאישור היתר בנייה על כל חלקיה, שכן אין בה כל פגם. חלק ניכר מטענות העותרים אינן רלוונטיות משום שהן נוגעות לאישורים סופיים שטרם ניתנו. ההיתר אושר על תנאי על ידי הוועדה, לרבות אישור רשות הניקוז שטרם התקבל. לפיכך, טענות העותרים מוקדמות מדי. עוד קבע השופט כי לוועדה סמכות לאשר את התוכנית, שכללה מבני מסחר ושירותים ציבוריים לצד בנייה למגורים, וכי תוקפה של התוכנית לא פג. זאת ועוד, אישור מתווה החלוקה היה כדין, וטענות העותרים בעניין זה לא הוגשו במועד. השופט דחה את טענות העותרים בדבר ההשפעה הסביבתית, קווי הבניין וההשפעה על העסקים המקומיים, שכן הוועדה שקלה סוגיות אלה ובית המשפט לא מצא כל חוסר סבירות בהחלטותיה. העותרים לא שכנעו את בית המשפט כי החלטת הוועדה חרגה מסמכותה או שיש בה פגמים כלשהם. לפיכך, העתירה נדחתה, והעותרים חויבו לשלם את הוצאות כל אחד מהמשיבים.