ב"ל 35936-11-20

תקציר

התובעת, שלטענתה הועסקה על ידי הנתבעת, תבעה פיצויים לאחר שסבלה מפגיעה שלטענתה אירעה במהלך עבודתה בחודש מרץ 2020. עם זאת, השופטת ונציגיה דחו את תביעתה מחוסר ראיות מספיקות. בעדותה של התובעת היא תיארה את עבודתה והציגה שלושה תלושי שכר מדצמבר 2019 עד פברואר 2020. עם זאת, גרסתה סתרה את עדותה של המעסיקה בכמה היבטים, בעיקר בכל הנוגע לאופי עבודתה ואופן התשלום שלה. התובעת טענה כי עבדה על בסיס שכר חודשי, בעוד המעסיק הצהיר כי היא מקבלת שכר לפי שעה. גם תיאור תפקידה של התובעת כמזכירה וכמנהלת אירועים היה שונה מהגדרת תפקידה של התובעת. לא הוצגו רישומי נוכחות, תלושי שכר או הוכחת תשלום לחודש מרץ 2020. הסברו של התובע, יחד עם ההצדקה הבלתי מספקת של המעסיק לכך, לא היו משכנעים. בחודש מרץ דיווחה המעסיקה על אפס עובדים, דבר שסתר את טענות התובעת והמעסיק כי עבדה באותם ימים. המעסיק גם מסר גרסאות סותרות האם התובעת עבדה במהלך סגר הקורונה. יתר על כן, במסמכים הרפואיים מיום התאונה לא צוין אירוע הקשור לעבודה. האזכור הראשון של התאונה שהתרחשה בעבודה הופיע שבוע לאחר האירוע בביקורת רפואית. היו גם סתירות בתיאור התאונה על ידי התובע במסמכים הרפואיים. ככלל, בית הדין מצא כי עדויותיהם של התובעת והמעסיק כאחד אינן אמינות, ואי הבאת עדי מפתח על ידי התובעת, לצד היעדר ראיות משכנעות, יוחסו לרעתה. לפיכך, התביעה נדחתה מבלי שנפסקו הוצאות למי מהצדדים.