עת"מ 172-07-23

תקציר

החלטת בית המשפט היא לדחות את העתירה. זאת, משום שנסיבות המקרה אינן מהוות טעם הומניטארי מיוחד המצדיק התערבות בהחלטת המשיב לדחות את בקשת העותר להיתר. העותר, שנולד וגדל בירושלים, מחזיק כיום ברישיון לישיבת ארעי לפי הסדר 87, המאפשר לו לשמור על קשר עם האזור. בעוד שנישואי העותר לאזרח ישראלי וארבעת ילדיהם המשותפים הם שיקולים, הם כשלעצמם אינם עילה לשדרוג מעמדו. החוק קובע במפורש כי מקום מגוריו החוקי של בן זוג בישראל וילדיו המשותפים אינם מהווים סיבה הומניטארית מיוחדת. העותרים לא הוכיחו נסיבות חריגות או ייחודיות מעבר לאלה הכרוכות בדרך כלל בסירוב להיתר. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא פגמים פרוצדורליים בהליך קבלת ההחלטות של המשיב המצדיקים התערבות. הפרוטוקולים של דיוני הוועדה המקצועית המייעצת היו מפורטים דיים ובהתאם לנהלים החלים. ככלל, החלטת המשיב הייתה סבירה ובגדר המשפט המינהלי, והעותרים לא סיפקו הצדקה משכנעת להתערבותו של בית המשפט. משכך, העתירה נדחית, והעותרים נדרשים לשאת בהוצאות המשפט של המשיב, בסך 7,500 ₪.