ה"פ 16766-05-09

תקציר

דיירי גוש ג' במתחם מצפה ורדיה תבעו את חבריהם דיירי גוש א' וביקשו פסק דין הצהרתי לפיו "חדר אשפה" בקומת הקרקע של הבניין שלהם – שהוסב למחסן המשמש באופן בלעדי את הנתבעים – הוא רכוש משותף של כלל הדיירים. התובעים טענו כי הנתבעים לא רכשו זכויות כלשהן בחדר, שכן הדבר לא צוין בחוזה הרכישה שלהם והם קיבלו אותו ללא תמורה. הנתבעים, שקיבלו את החדר בעת רכישת דירתם, טענו כי הוא הובטח להם בעל פה וכי הם השתמשו בו למעלה מעשור. הם גם הציגו מכתב מעורך הדין של הקבלן המאשר את זכויותיהם בחדר. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי הנתבעים אכן רכשו זכויות במחסן. בית המשפט קבע, כי הקבלן, שהיה בסמכותו לבצע שינויים במהלך הבנייה, הצמיד כדין את החדר לדירת הנתבעים וכי טענת המבקשים כי החדר הוא רכוש משותף נעדרת כל יסוד. זאת ועוד, בית המשפט קיבל את טענת הנתבעים כי קיבלו את החדר בתמורה לוויתור על תביעה בגין ליקויי בנייה, ומצא כי מכתב לוינסון – שאישר את הסכמת הקבלן להצמיד את החדר לדירת הנתבעים – הוא מסמך תקף התומך בהעברת הבעלות. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת הנתבעים, תוך הכרה במלוא זכויות הבעלות שלהם במחסן, תוך הכרזה על יתרת השטח כרכוש משותף. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם, ולנאשמים ניתנו 90 יום לפנות את יתרת השטח.