ע"פ 411/04

תקציר

בתיק ערעור מאוחד שבו היו מעורבים שלושה מערערים, אישר בית המשפט העליון את ההרשעות וגזרי הדין המקוריים שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. המערערים מס' 1 ומס' 2 הורשעו בקשירת קשר לייבא MDMA מבלגיה לישראל ונגזרו עליהם 15 ו-8 שנות מאסר, בהתאמה, בתוספת מאסר על תנאי. המערער מס' 3 הורשע בהחזקת סמים ובסיוע להחזקת סמים, ונגזרו עליו 7 שנות מאסר ומאסר על תנאי. המערערים ערערו הן על הרשעתם והן על גזר דינם. בית המשפט מצא כי המערערים קשרו קשר בשתי הזדמנויות לייבא כמויות גדולות של MDMA על ידי הסתרת הסמים במכונות תעשייתיות. חרף טענותיהם לחפותם, לרבות טענתו של המערער מס' 1 בדבר הובלת חבילות "דמה", הסתמך בית המשפט על ראיות נסיבתיות – לרבות שיטות זהות, זהות עבריינים ומשקלי מכונות זהות – כדי לאשר את ההרשעות. בפרט, מעורבותו של המערער מס' 3 אושרה על ידי טביעת אצבעו על חומר האריזה, אותה לא הצליח להסביר באופן מתקבל על הדעת. בית המשפט הדגיש את הסכנות החמורות לשלום הציבור הנשקפות מעבירות הסמים, תוך הדגשת אופיין המתוכנן והמתוחכם של הפעולות הפליליות, ולא מצא סיבה לשנות את העונשים, אשר שיקפו הן תפקידים אישיים והן רישומים קודמים, לצד גורמים מקלים כגון גיל ובריאות עבור חלק מהמערערים. נסיבותיהם הפרטניות של המערערים נחשבו משניות לפגיעה הציבורית שנגרמה להם. הערעורים נדחו, ופסק הדין המקורי אושר.