ת"א 49893-08-20

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשה לצרף תובעים נוספים לתביעה קיימת, אשר נדחתה על ידי בית המשפט. ההחלטה מתבססת על הוראות תקנות 21 ו-24 לתקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרות צירוף תובעים בתובענה אחת בתנאים מסוימים. בית המשפט מפרש תקנות אלה כמקיימות שני תנאים חלופיים: ראשית, כי התובעים החדשים היו צריכים להתקבל כתובעים מלכתחילה, ושנית, כי נוכחותם נחוצה לצורך הכרעה יעילה ומלאה בשאלות הכרוכות בתובענה. במקרה הספציפי ביקשו המבקשים לרכוש שליטה בתביעה הקיימת על מנת לגבות חוב פוטנציאלי מהתובעים המקוריים, הנובע מהסכם נפרד. בית המשפט מצא כי אין זכות משותפת בין המבקשים לבין התובעים, ועילות התביעה שלהם שונות באופן משמעותי. לפיכך, לא התקיים התנאי הראשון לצירוף המבקשים כתובעים. בנוסף, בית המשפט קבע כי נוכחותם לא תתרום לפתרון יעיל ומלא של התביעה הקיימת, אלא תסבך ותארך אותה, במיוחד בהתחשב בשלב המתקדם הנוכחי של ההליך. האינטרס הכלכלי של המבקשים בתוצאות פסק הדין, הנובע מההסכם הנפרד שלהם עם התובעים, לא נחשב סיבה מספקת להצטרפותם אליהם. משכך, נדחתה הבקשה לצרף תובעים נוספים.