ע"מ 318/05

תקציר

במקרה של פסיקת מזונות הכרוכים במשמורת משותפת על קטין, בחן בית הדין לערעורים את הצורך וההיקף של התמיכה הכלכלית שתינתן על ידי האב. בעקבות הסכם גירושין, ההורים חלקו משמורת משותפת על בתם הקטינה, כאשר האב הורה על ידי בית המשפט לענייני משפחה בחיפה לשלם לאם 1,400 ₪ בחודש עבור מזונות הילדה, לצד כיסוי מלוא ההוצאות הרפואיות והחינוכיות. האב טען כי תרומותיו הקיימות מכסות חלק ניכר מצרכי הקטין, בשל מעורבותו הישירה והכנסתו הגבוהה יותר בסך 11,000 ₪ בחודש לעומת 4,500 ₪ של האם. מנגד, האם טענה כי סכום המזונות אינו מספיק בהתחשב ברמת החיים הרגילה של הילד וביקשה העלאה ל-3,000 שקל. המשפט העברי מדגיש את חובתו של האב לספק צרכים חיוניים ונדיבים של קטינים, כאשר שני ההורים חולקים אחריות על בסיס יכולותיהם הכלכליות. משמורת משותפת משמעה מזונות מופחתים, אך ההפחתה לא אמורה לפגוע ברווחת הילד או לתמרץ מניעים כלכליים לסכסוכי משמורת. בית המשפט אישר את הפסיקה הקודמת, ולא קבע עילה לשינוי סכום המזונות בשל הסדר משמורת משותפת אמיתי ויעיל, תוך איזון הולם בין הכנסות ההורים לבין צרכי הילד. זאת ועוד, ערעורה של האם בעניין מזונות העבר נדחה אף הוא, שכן בית המשפט קבע כי האב כבר נשא ברוב ההוצאות בתקופה הרלוונטית, ובכך הצדיק את אי התערבותה של ערכאת הערעור. שני הערעורים נדחו בסופו של דבר ללא הוצאות, תוך מתן הוראות לפרטיות בנוגע לזהות המפלגה.