בג"צ 2739/95

תקציר

פסק הדין דן בהפקעת קרקע בבעלות סליבא סולימאן מחול בגבעת מחר בעכו, שיועדה בתחילה לצורכי ציבור. אדמתו של מהול הופקעה מכוח פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), תש"ג-1943, מתוך צורך כביכול בפיתוח למגורים. מחול ערער על ההפקעה לאחר שלא ננקטה כל פעולה במשך 12 שנה. למרות שבתחילה נדחתה על ידי בית המשפט, גל עלייה בשנות התשעים הוביל לתוכנית מתוקנת לפיתוח דיור לעולים חדשים על אדמתו של מהול. מחול עתר לביטול ההפקעה, בטענה לשינוי הצורך הציבורי ולעיכוב. בסופו של דבר דחה בג"ץ את עתירתו של מהול, וקבע כי ייעודה החדש של הקרקע עדיין מהווה צורך ציבורי לגיטימי. בית המשפט הכיר בנזק הנפשי והכלכלי שנגרם למחול, אך הדגיש את חשיבות הצורך הציבורי בהפקעת מקרקעין, ואיפשר לרשות לשנות את התכליות הציבוריות כך שיתאימו לצרכים החברתיים. היא הדגישה כי הפקעה תקפה כל עוד היא משרתת מטרה ציבורית מהותית ונימקה כי החזרת הקרקע אינה מוצדקת בהתחשב במאמצי התכנון המתמשכים. פסק הדין אישר את עליונות האינטרס הציבורי אך הדגיש את הצורך בפעולות סמכות סבירות ומהירות. העיכובים הסדרתיים, אף שהודגשו, לא נחשבו בלתי סבירים כדי להצדיק את ביטול החלטת ההפקעה.