ב"ל 12756-07-17

תקציר

ב"ל 12756-07-17 - פסק דין **רקע עובדתי** התובעת, גב' נופר חצבני, הגישה תביעה נגד החלטת פקידת התביעות של המוסד לביטוח לאומי לדחות את תביעתה לדמי אבטלה. התובעת עבדה כמנהלת המסעדה "כולא", שבבעלות 100% מחברת "זיו חצבני בע"מ", שהיא בבעלות בעלה, מר עודד חצבני. התובעת פוטרה מעבודתה ב-12.12.16 עקב סגירת המסעדה. לאחר פיטוריה, לאחר 22 חודשי עבודה, הגישה תביעת דמי אבטלה. **החלטת המוסד לביטוח לאומי** המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה, בנימוק שהתובעת הינה "בעלת שליטה בחברת מעטים" לפי סעיף 32 לפקודת מס הכנסה, ולכן אינה זכאית לביטוח אבטלה לפי סעיף 6ב' לחוק הביטוח הלאומי. נטען כי התובעת, למרות מעמדה כשכירה, דיווחה למוסד לביטוח לאומי כבעלת שליטה ושילמה דמי ביטוח מופחתים, שלא כללו מרכיב דמי אבטלה. **טענות הצדדים** * **התובעת:** טענה כי לא היה לה כל חלק בניהול החברה או בקבלת החלטות. בעלה, עודד, הוא בעל השליטה הבלעדי. הרישום שלה כבעלת שליטה בתוכנת השכר נבע מהנחיית רואה החשבון של החברה, פרשנות של רשות המיסים בהתאם לקשר הנישואין, ולא שיקף שליטה בפועל. היא פעלה כמנהלת שכירה, עם חלוקת עבודה ברורה בינה לבין בעלה, שהיה אחראי על החלטות מדיניות וניהול משמעותיות. * **הנתבע (המוסד לביטוח לאומי):** טען כי התובעת עונה להגדרת "בעל שליטה בחברת מעטים" לפי סעיפים 32 ו-76(ב) לפקודת מס הכנסה, ולכן אינה זכאית לדמי אבטלה מכוח סעיף 6ב' לחוק הביטוח הלאומי. נטען כי התובעת הייתה במעמד של עובדת שכירה, אך גם בעלת שליטה, ודיווחה ככזו למוסד לביטוח לאומי. **הכרעת בית הדין** בית הדין דן בשאלה האם התובעת הייתה "בעלת שליטה" בחברה, באופן ישיר או עקיף, לפי הגדרות החוק. **הוראות חוק רלוונטיות:** * **סעיף 6ב' לחוק הביטוח הלאומי:** קובע כי הוראות פרק ז' (ביטוח אבטלה) ופרק ח' (ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק מעביד) לא יחולו על "בעל שליטה בחברת מעטים". * **סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי:** מפנה להגדרת "בעל שליטה" בסעיף 32 לפקודת מס הכנסה. * **סעיף 32(9) לפקודת מס הכנסה:** מגדיר "בעל שליטה" כאדם המחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או עם קרובו, ב-10% לפחות מהון המניות או מכוח ההצבעה, או בזכות להחזיק בכך, בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים, או בזכות למנות מנהל. * **סעיף 76(ד) לפקודת מס הכנסה:** מתייחס לספירת בעלי מניות לצורך הגדרת "חברת מעטים", וקובע כי "אדם וקרובו" ייחשבו לאדם אחד. **ניתוח משפטי וקביעות בית הדין:** 1. **מעמד התובעת כבעלת שליטה:** בית הדין בחן האם התובעת עומדת בתנאי סעיף 32 לפקודת מס הכנסה. * **מניות וכוח הצבעה:** הוכח כי התובעת אינה מחזיקה במניות החברה כלל, ולא הוכח כי יש לה זכות הצבעה. * **זכות לרווחים או מינוי מנהל:** לא הוכח כי לתובעת קיימת זכות לקבל 10% מהרווחים או זכות למנות מנהל. * **הפרשנות של "קרוב" (סעיף 76(ד)):** דחה בית הדין את טענת המוסד כי מכוח היותה בת זוג של עודד (המוכר כבעל שליטה), יש לראותה כבעלת שליטה אוטומטית. נקבע כי סעיף 76(ד) נועד לקביעת הגדרת "חברת מעטים" ולא קובע באופן גורף שבן זוג של בעל שליטה ייחשב אוטומטית כבעל שליטה. * **הדיווח כ"בעלת שליטה":** נקבע כי הדיווח של החברה למוסד לביטוח לאומי על התובעת כ"בעלת שליטה" לא היה מבוסס על שליטה בפועל, אלא על ייעוץ של רואה החשבון של החברה. רואה החשבון העיד כי ייעץ לסמנה כך בשל היותה נשואה לבעל המניות, על פי פרשנות רשות המיסים כי בת זוג נחשבת בעלת שליטה מכוח קשר הנישואין. בית הדין הדגיש כי לא הוכח כוונה כלכלית מאחורי דיווח זה. 2. **בחינה מהותית של יחסי עבודה ושליטה:** בית הדין הדגיש את הצורך בבחינה מהותית של יחסי העבודה, ולא להסתפק ברישומים פורמליים. זאת בהתאם לפסיקה, כגון עב"ל 51264-10-13 עלי תיתי. * **השפעה על החברה:** נבחנה מידת ההשפעה של התובעת על התנהלות החברה, כולל קבלת החלטות, היקף הכנסות והוצאות, חלוקת רווחים, תשלומים והטבות, והיקף השליטה על העסקת עובדים. * **סמכויות בפועל:** אף שהתובעת הייתה מנהלת המסעדה, בעלת זכות חתימה על צ'קים (בהרשאה מבעלה), וניהלה צוות, עסקה ברכש מספקים, הייתה אחראית על העברת שעות עובדים, והתייעצה עם בעלה בנוגע להחלטות כלכליות, נקבע כי סמכויות אלו אינן הופכות אותה לבעלת שליטה. הוכח כי בעלה, עודד, היה הבעלים היחיד, בעל הסמכות לקבל החלטות מהותיות (כגון תשלומים, דוחות שנתיים, פיטורי עובדים), משך כספים מרווחי החברה, והיה זה שהחליט על הקמת וסגירת המסעדה. * **השקעה ורווחים:** לא הובאה ראיה שהתובעת השקיעה הון בחברה או נהנתה מרווחיה. היא לא ידעה לומר האם היו רווחים. * **שכר ותנאים:** התובעת קיבלה שכר קבוע ויציב, לעיתים באיחור או כמקדמה, אך השלמות שולמו לה. התנהלות זו, לעומת בעלה שמשך כספים על פי מצב החברה, מחזקת את מעמדה כעובדת שכירה. הסברים שניתנו לשינויים בשכרה, לרבות בשלבים הראשונים של הקמת המסעדה, התקבלו. **מסקנת בית הדין:** לאחר בחינה מהותית של הראיות, שוכנע בית הדין כי התובעת לא הייתה בעלת שליטה בחברה. מעמדה היה של עובדת שכירה. **החלטה:** התביעה התקבלה. התובעת זכאית לדמי אבטלה. מאחר והיא מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי, לא נפסקו הוצאות. **פסיקה חדשנית/עקרונות משפטיים:** * **הבחנה בין דיווח פורמלי למציאות מהותית:** בית הדין הדגיש את העיקרון שאין להסתפק בדיווח פורמלי של החברה (למשל, על פי פרשנות רואה חשבון או רשות המיסים) אלא יש לבחון את המציאות המהותית של השליטה בפועל בחברה. * **קריטריונים לבחינת "בעל שליטה":** אישש בית הדין את הקריטריונים המהותיים לבחינת מעמד "בעל שליטה" כפי שנקבעו בפסיקות קודמות, בדגש על יכולת קבלת החלטות מהותיות, השפעה על תזרים מזומנים, זכות לרווחים, והשקעה בחברה. * **מעמד עובד במשפחתי:** גם כאשר מדובר בעסק משפחתי, יש לבצע הפרדה ברורה בין עובד בכיר או מנהל לבין בעל שליטה. סמכויות ניהוליות רגילות, גם אם רחבות, אינן הופכות עובד לבעל שליטה. * **פרשנות סעיף 76(ד):** הבהיר בית הדין כי סעיף 76(ד) לפקודת מס הכנסה, הנוגע ל"קרובים" לצורך הגדרת "חברת מעטים", אינו הופך אוטומטית בן זוג של בעל שליטה לבעל שליטה לכל דבר ועניין, אלא משמש ככלי לצורך קביעת האם מדובר בחברת מעטים.