ע"א 7436/13

תקציר

פסק הדין עוסק באחריות לתאונה שגרמה להתחשמלות קטלנית עקב חוטי חשמל חשופים בנכס המושכר בשכירות משנה. הצדדים המעורבים כוללים את דיירת המשנה, הדיירת הראשית (גב' דר) ובעל הנכס (בית היסוד). בית המשפט התייחס לרשלנות תורמת של המנוח ולסוגיות הכיסוי הביטוחי. בית המשפט קבע כי רשלנות במערכת החשמל, ללא הארקה מתאימה וממסר פחת, היא הגורם העיקרי לתאונה. בית המשפט קבע כי הן על המחזיק והן על הבעלים חלה חובת זהירות כלפי מבקרים, והדגיש כי למחזיק יש בדרך כלל יכולת טובה יותר לחזות ולמתן סכנות פוטנציאליות. לגב' דר, כדיירת מוגנת במשך שני עשורים שהשכירה את הנכס בשכירות משנה, הייתה שליטה וחיבור מספיקים לאתר כדי לשאת באחריות לפגמיו, לרבות מערכת החשמל המסוכנת. למרות שטענה לאי ידיעתה לגבי ליקויי החשמל והתקנת מזגן ללא ידיעתה, בית המשפט מצא אותה אחראית להבטחת בטיחות הנכס. היא לא הצליחה לאתר ולתקן את התקלות החשמליות הבסיסיות והנסתרות שהובילו לתאונה. עם זאת, בית הקרן לא נשא באחריות בשל שליטתו ופיקוחו המוגבלים על הנכס המושכר במסגרת הסכם שכירות מוגנת. בית המשפט אישר גם את אחריותה הביטוחית של מנורה, אשר טענה כנגד היקף הכיסוי ותביעות מהותיות כנגד שוכר המשנה. בית המשפט מצא כי פוליסת הביטוח אכן כיסתה את התאונה בעת התרחשותה. הטענות בדבר רשלנות תורמת מצד המנוח נדחו, שכן ההתחשמלות יוחסה למפגע נסתר שלא יכול היה לצפות. לפיכך, הן ערעורן של מנורה והן של גב' דר נדחו, וחייבו אותן לשאת בהוצאות המשפט של המשיבים ושל בית הקרן. פסק הדין מדגיש את חשיבות השמירה על תקני הבטיחות בנכסים, ובפרט בכל הנוגע למערכות חשמל, למניעת אירועים מסכני חיים.