ת"א 16887-05-14

תקציר

הוריהם של שני בנים הגישו תביעה נגד קופת החולים והמדינה, בטענה כי קופת החולים שלהם לא ביצעה אבחון טרום לידתי תקין במהלך שני הריונות, שהביאו ללידתם של שני ילדים עם הפרעות התפתחותיות קשות. הבן הבכור התגלה כסובל מתסמונת לא מוגדרת הכוללת עיכוב התפתחותי והתרחבות חדרי המוח שהתגלתה במהלך ההריון. ההורים טענו כי אותו מצב חזר על עצמו גם בהריונם השני משום שהרופאים לא ביצעו בדיקות טרום לידתיות מספקות, כולל MRI מוח עובר, ולכן המשיכו בהריון עד הלידה. הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה בשל התיישנות והיעדר ראיות. באשר להריון הראשון, מצא בית המשפט כי התנהלות הרופאים הייתה סבירה וזהירה וכי טענות התובעות לא הוכחו. הראיות הראו כי הספקים פעלו כראוי ונתנו הערכות סיכונים מדויקות והמלצות. בנוסף, מעשיהם של התובעים עצמם, כגון סירוב לשלוח את בנם הבכור לבדיקה, פגעו במעקב הריון תקין. באשר להריון השני, שהביא ללידת הבן השני, קיבל בית המשפט את טענת הנתבעים כי התסמונת ממנה סבל הבן הבכור לא אובחנה בעת הריון זה. לכן, הרופאים יכלו להעריך את הסיכון להישנות המחלה רק על סמך המידע המוגבל שהיה זמין, שהיה עיכוב התפתחותי וממצאים מסוימים בבדיקות. לתובעים הומלץ לפנות לבירור גנטי נוסף בנוגע לבנם הבכור, אך הם לא עמדו בהן. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנתבעים לא התרשלו בתפקידם, ויש לדחות את התביעה, לגבי שני ההריונות. כמו כן, החליטה השופטת שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים, בהתחשב בנסיבות הטרגיות של המקרה ובנכותו הקשה של הבן הבכור.