ת"א 6522/04

תקציר

זהו סיכום פסק הדין בעניינה של אישה שנפלה לבור ביוב עירוני פתוח עם בתה התינוקת בעת שהלכה ברחוב חשוך ללא מדרכה בכפר קאסם. התובעת סבלה מפגיעות נפשיות קשות ביותר ואילו חבלותיה הגופניות היו קלות או לא קיימות. המועצה המקומית הואשמה ברשלנות בכך שלא תחזקה את הדרכים והותירה את בור הביוב פתוח, לא מסומן ולא מגודר. המועצה הכחישה את האירוע וטענה כי התובע נפל בזמן ובמקום אחר. בית המשפט קיבל את גרסת התביעה לאירועים על סמך עדויות עדי ראייה ומסמכים רפואיים. נפסק כי לנתבעת, כרשות מקומית, חלה חובת זהירות כלפי המשתמשים בדרכים ציבוריות והיא הפרה חובה זו בכך שלא דאגה לבטיחות הדרכים. טענת הנתבעת כי התובעת תרמה לנזקיה באשמתה לא נתמכה בראיות. מצבו הרפואי של התובע אובחן כהפרעת דחק פוסט טראומטית קשה וכמצב דיכאוני עם תסמינים פסיכוטיים. המומחה מטעם התובעים העריך את נכותה הנפשית בשיעור של 70% נכות לצמיתות, ואילו המומחה מטעם הנתבעת טען כי היא מתחזה. בית המשפט מינה מומחה מטעמו אשר דחה את טענת ההתחזות אך קבע כי מצבו של התובע נבע מתגובה נדירה וחמורה לטראומה. בית המשפט הכריע גם בסוגיית סירובה של התובעת להתאשפז, וקבע כי היא בלתי סבירה ומהווה מחדל בהקטנת נזק. התובעים נדרשו לכמת את הנזק כאילו התובע עבר אשפוז תוך זמן סביר. פסק הדין קבע גם את הפיצוי המגיע לתובעים בגין רכיבי נזק שונים, לרבות סיוע וסיעוד, נזק לא ממוני, הפסד השתכרות לבעלה של התובעת, חיתולים, הוצאות נסיעה ותרופות. סך הפיצויים שנפסקו עמד על 755,727 שקל. בנוסף, המוסד לביטוח לאומי, התובע מס' 3, זכה ב-25% מהקצבאות העתידיות המהוונות של המל"ל, בסך 877,021 ₪. יתרת הסכום הייתה אמורה להיות משולמת לתובעים. הנתבעת נדרשה גם לכסות את הוצאות המשפט של התובעים, הוצאות מומחים ועדים ושכר טרחת עורכי דין. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ביום 2.12.2009.