תלה"מ 3817-01-18

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובעת במחלוקת על בעלות בדירה שנרכשה על ידי התובעת ונרשמה על שמה בלבד. על פי הממצאים, הנתבע הפר הסכם ממון הקשור לרכישת הדירה ולא השקיע את הכספים הנדרשים על פי ההסכם. מהראיות עולה כי טענות הנתבע בדבר תרומתו לרכישת הדירה אינן קוהרנטיות ואינן עקביות, והביאו את בית המשפט לקבל את גרסת התובע לאירועים. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי הסכם הממון עושק את התובע שלא לצורך, שכן הוא מיטיב עם הנתבע באופן חמור תוך ניצול חולשתו הנפשית ומצוקתו של התובע. לפיכך בוטל ההסכם. עוד ציינה השופטת כי הנאשם לא דובר אמת בעדותו, דבר המצדיק עוד יותר את דחיית טענותיו. בנוסף, בית המשפט קבע כי התובעת אינה צריכה להחזיר תשלומים חודשיים בסך 1,000 ₪ ששילמה הנתבעת, אך הוטל עליה להשיב תשלומים אחרים הקשורים לדירה. גם טענות בדבר תשלומי רכב והוצאות ריהוט נדחו בשל היעדר ראיות מספיקות. בעקבות זאת החליט בית המשפט כי על הנתבע לשאת בהוצאות התובע, שנקבעו על סך של 27,000 ₪ כולל מע"מ, וסגר את התיק.