ע"נ 841-01-18

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור בעניין הכרה במצבו הרפואי של חייל לפי חוק הנכות (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959. על המערערים מוטל הנטל להוכיח כי מצבם הרפואי נגרם במהלך שירותם הצבאי וכתוצאה ממנו. במקרה דנן, סבל המערער מכאבים בירך שמאל זמן קצר לאחר שהתגייס ועבר טירונות. המסמכים הרפואיים וחוות הדעת שהוגשו לוועדה הצביעו על כך שהמערער סבל מנמק כלי דם (AVN) של מפרק ירך שמאל, שהתקדם במהירות לשלב מתקדם ובלתי הפיך עקב המאמץ הפיזי במהלך הטירונות. הוועדה הכירה בכך שקשה לקבוע קשר סיבתי מוחלט בין שירותו הצבאי של המערער לבין מצבו. עם זאת, בהתחשב בהשתלשלות האירועים הכרונולוגית, בחוות הדעת של המומחים ובאופי המחלה, הם הגיעו למסקנה כי סביר להניח שמחלתו של המערער התקיימה לפני הגיוס, אולי בשלב מוקדם ואסימפטומטי. הוועדה מצאה כי הדרישות הפיזיות של הטירונות החריפו את המחלה, והובילו להתקדמותה המהירה לשלב בלתי הפיך. לפיכך החליטה הוועדה להכיר בקשר סיבתי בין תנאי שירותו הצבאי של המערער לבין החמרת תנאי שירותו הצבאי, וקבעה שיעור נכות של 80%. משכך, חויב המשיב לכסות את הוצאות המערערת בגין חוות דעת המומחה וחלק משכר טרחת המומחה של הוועדה, בצירוף שכר טרחת עורך דין. הוועדה איחלה למערער בריאות טובה והודיעה לשני הצדדים על זכותם לערער על ההחלטה בהתאם לחוק. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של הצדדים ביום 26.1.2023.