פ"ה 4157-03-15

תקציר

בית המשפט מוצא כי אין כל בסיס לטענת התובע כנגד הנתבעים. הנתבעים, שהם עובדי מדינה, נחשבים כמי שפעלו במסגרת סמכותם כעובדי המדינה. כל עוולה מצידם תיוחס אפוא למדינה ולא להם באופן אישי, והמדינה רשאית לפעול נגדם בהתאם. גם טענתו העיקרית של התובע בדבר אי חוקיות הדיון שנערך נגדו לפי סעיף 48 לחוק המשמעת לוקה בחסר, שכן מרבית הסעדים המבוקשים בתביעה אינם מופנים כלפי הנתבעים אלא כלפי המדינה הנתבעת. זאת ועוד, התובעת לא סיפקה כל הצדקה לסעדים המבוקשים כנגד הנתבעים, הכוללים התנצלות אך ללא פיצוי כספי. גם הטענה נגד הנתבע מרציאנו, בדבר ניגוד עניינים בהליך מכרזי, מוטעית ויש לברר אותה במסגרת הסתדרות המורים או מוסדותיה הפנימיים של ההסתדרות, כפי שקבע השופט יוספי. ככלל, בית הדין אינו מוצא עילה להיעתר לתביעת התובעת כנגד הנתבעים, והבקשה לדחייתה מתקבלת. הוצאות המשפט של המדינה יישקלו בתום ההליך.