ע"א 762/76

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לערעור מוצלח על החלטת בית המשפט בעניין פסיקת הוצאות בעקבות תביעה שנדחתה. התביעה המקורית, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, הייתה על סכום העולה על מיליון ל"י, והמערער היה אחד מארבעת הנתבעים ששמם צוין בתביעה. בית המשפט המחוזי דחה את תביעת המשיבים ופסק למערער הוצאות בסך 2,000 ל"י, עליהן הוגש ערעור. המחלוקת העיקרית נסובה סביב הפער בין העלויות שנפסקו בפועל לבין תעריפי המינימום הקבועים בכללי לשכת עורכי הדין, שיעמדו על 20.125 ל"י. המערערים טענו כי החלטת בית המשפט תביא להוצאה שוטפת, וביקשו כי ההוצאות ייקבעו בהתאם לשיעורי המינימום שנקבעו על ידי לשכת עורכי הדין. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את נסיבות המקרה, מהות המקרה והתנהלות בעלי הדין, הסכימה כי ההוצאות הראשוניות שנפסקו היו נמוכות מדי. הם פסקו כי יש לפצות את המערערת בהוצאות בסך 10,000 ל"י, והצדיקו העלאה זו גם לאחר התחשבות בנסיבות המקרה. שופטי הערעור סברו כי החלטת בית המשפט המחוזי שגויה, ולפיכך פסקו לקבל את הערעור ולתקן את ההוצאות שנפסקו למערער לסכום הגבוה המוצע.