ע"א 2703/07

תקציר

הערעור והערעור שכנגד מתייחסים להחלטה לחייב את מר דוד פישר בחובותיה של ש. דנהיל תעשיות כלליות בישראל בע"מ, בעקבות מעורבותו במעשי מרמה שהובילו לפירוק החברה. בפסק הדין הראשוני חויב פישר בחובות החברה, אך קביעת הסכום הושארה לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי ייחס חלק מהחוב למעורבים אחרים, והעריך את שווי נכסי החברה. כמו כן, נבדקו תביעות חוב מהבנק וממרכז ההשקעות, ובדקו, כיסוי ביטוחי לחובות החברה. בעקבות ערעור מצא בית המשפט העליון כי החלטת בית המשפט המחוזי לא שקלה די הצורך את השפעת תשלום הביטוח על חובות החברה, והעניין הוחזר לבית המשפט המחוזי. נחשף כי חברה ממשלתית איטלקית, SACE, שילמה לבנק כ-88 מיליון דולר. בית המשפט העליון קבע כי ל-SACE יש זכות חזרה כנגד החברה, אך מכיוון שלא הגישה תביעת חוב, לא ניתן לחייב את פישר בסכום זה. באשר להיקף תביעות החוב של הבנק ומרכז ההשקעות, קבע בית המשפט כי הסכם שיתוף ביניהם אינו מהווה ויתור על התחייבויותיהם המובטחות. כך, תביעת החוב של הבנק הוגבלה לסכום הנתבע, כ-86 מיליון דולר, ותביעת החוב של מרכז ההשקעות עמדה על כ-7 מיליון דולר. לאחר ניכוי השקעות וייחוס התחייבויות לגורמים אחרים, הוערך החוב האישי של פישר בכ-17 מיליון דולר. פסק הדין איפשר אפשרות לתביעות חוב נוספות, שיפחיתו את חבותו של פישר. שני הערעורים התקבלו באופן חלקי, ולא היה צו להוצאות.