ת"א 10148-04-17

תקציר

התיק נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לשלושה שיקים בשווי כולל של 204,000 ₪ שנמשכו מחשבונה של הנתבעת, אופק הגולן בע"מ, ושולמו לתובע, השל. הנתבע טען כי השיקים נגנבו וזויפו, ואילו התובע טען כי מנהל הנתבעת, אורי זכריה, נתן אותם לחאלד עמאשה, עובד חברת דבור, כתשלום עבור חומרי בנייה שסופקו למתחם הנתבעת. אמיתות החתימות על גבי השיקים הוטלה בספק על ידי הנתבעת, והעבירה את נטל ההוכחה לתובע. התובע לא הביא ראיות מספיקות להוכחת אמיתות החתימות, והסתמך רק על השוואות לחתימת המנהל על מסמכים אחרים, שהראו הבדלים ברורים. זאת ועוד, התובעת לא הצליחה להוכיח את נסיבות מסירת השיקים לחאלד עמאשה, כאשר ספקות רבים היו סביב תקפות העסקה. מנגד, גרסתו של הנאשם, שכללה תלונה במשטרה על גניבת השיקים ועזיבתו של דבור את המתחם לפני מועדי הצ'קים, הייתה משכנעת יותר. בסיכומו של דבר, התובע לא עמד בנטל ההוכחה בדבר אמיתות החתימות ותוקפה של העסקה, למרות שהחזיק בשיקים תמורת ערך. לפיכך, החליטה השופטת לדחות את התביעה והורתה על סגירת תיק ההוצאה לפועל ללא הוצאות שנפסקו למי מהצדדים בשל אופיו המסורבל והממושך של ההליך.