ת"א 23573-05-16

תקציר

לאחר עיון בכל המסמכים והטיעונים הרלוונטיים, החליטה השופטת לדחות את הבקשה לצו מניעה זמני. ההחלטה התקבלה לאחר עיון מדוקדק בתקנות סדר הדין האזרחי ובפרטי המקרה הספציפיים. השופט נקט משנה זהירות, כמתחייב מהתקנות המסדירות צווי מניעה זמניים, המהווים חריג להליך המשפטי הרגיל. הם דורשים מהמבקש לספק הצדקות וערבויות משכנעות למניעת נזק פוטנציאלי למשיב. השופט מצא כי המבקשים לא הציגו טיעון משכנע בכמה חזיתות. ראשית, סיכויי הצלחתם בהליך העיקרי לא היו מבטיחים, בשל עובדות לא ברורות, היעדר ראיות תומכות ושאלות על התנהלות המבקשים לאורך השנים. שנית, מאזן הנוחות לא היטיב עם המבקשים, שכן המשיבים ביצעו עסקאות שונות הנוגעות לנכס, לרבות העברת זכויות וחתימה על הסכמי פיתוח, אשר יושפעו מצו המניעה המבוקש. שלישית, המבקשים לא הפגינו תום לב. הם היו מודעים לחוב לכאורה במשך שנים, אך לא פעלו במהירות. הבקשה נתפסה גם כניסיון להשיג יתרון בלתי הוגן על פני צדדים שלישיים המעורבים בעסקאות הנכס. בנוסף, היעדר תצהירים של כל המבקשים ואי התייצבותם לדיון ערערו את עניינם. זאת ועוד, הדגישה השופטת כי הגדרת המקרקעין הנדונים על ידי המבקשים אינה תואמת את המקרקעין המוזכרים בבקשתם לסעד זמני. בעלותם הנטענת של המשיבים בחלקות לא הצדיקה מתן סעד בנסיבות אלה. לבסוף, הגיע השופט למסקנה כי דרך הפעולה הראויה היא לדחות את הבקשה לצו מניעה זמני. ההחלטה על הוצאות המשפט תתקבל בתוך עשרה ימים, והשופט נתן הנחיות לקידום ההליך העיקרי. התיק נקבע לדיון קדם משפט ב-16 במרץ 2017.