בג"צ 41707-10-25

תקציר

בג"ץ 41707-10-25 - מועצה מקומית סביון נ' השר לשירותי דת ואח' **ניתוח משפטי** **רקע ומהות העתירה:** העתירה הוגשה על ידי המועצה המקומית סביון, אשר ביקשה מבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ) להורות למשרד לשירותי דת ולוועדת הבחירות לבחירת רב העיר סביון לכנס את הוועדה ולקיים את הליך הבחירות לתפקיד רב היישוב. **התפתחות ההליך והחלטת בית המשפט:** לאחר מספר הודעות עדכון מטעם המשיבים, הוגשה בקשה מוסכמת לביטול הדיון שנקבע, נוכח התקדמות בהליכי הבחירות. ביום 8.2.2026, המשיבים עדכנו כי ביום 4.2.2026 התכנסה האסיפה הבוחרת ונבחר רב היישוב, הרב אורי סדן. לאור זאת, סברו המשיבים כי העתירה התייתרה ויש למחוק אותה. **הכרעה בסוגיית ההוצאות:** העותרת, מועצת סביון, ביקשה לחייב את המשיבים בהוצאות משפט. נטען כי התנהלות המשיבים, אשר כללה עיכוב בלתי מוצדק בהתכנסות ועדת הבחירות ("עשיית דין עצמי" מצד ועדת הבחירות ואי הפעלת סמכויות מצד המשרד לשירותי דת), גרמה לה להגיש את העתירה, אשר בסופו של דבר הביאה לקידום ההליך. בנוסף, נטען כי באי כוח העותרת השקיעו זמן ומאמצים רבים בטיפול בעתירה. מנגד, המשיבים טענו כי אין מקום לחייבם בהוצאות. לטענתם, יו"ר ועדת הבחירות המתין למינוי שר לשירותי דת על מנת לבחון טענות בדבר פגמים בהרכב האסיפה הבוחרת. לאחר מינוי השר, אכן התקיים שיח, וזמן קצר לאחר מכן התכנסה הוועדה. המשיבים הדגישו כי נוכח הנסיבות החריגות שמנעו את קיום ההליך, ובהתחשב בכך שהשר פעל תוך זמן סביר לאחר מינויו, לא ניתן לומר כי העתירה היא זו שהובילה לקיום הבחירות. **פסיקת בית המשפט:** בית המשפט העליון (כבוד הנשיא יצחק עמית, כבוד השופט דוד מינץ, וכבוד השופטת יעל וילנר) קיבל את עמדת המשיבים בנוגע להוצאות. נקבע כי: 1. **התייתרות העתירה:** לאור התכנסות ועדת הבחירות ובחירת רב היישוב, העתירה התייתרה ודינה להימחק. 2. **בקשת ההוצאות:** בית המשפט לא מצא לנכון לחייב את המשיבים בהוצאות. נימוקי ההחלטה הם: * **לא הוכח קשר סיבתי ישיר:** בית המשפט לא שוכנע באופן מספק כי העתירה היא זו שהובילה לקיום הליך הבחירות, וזאת לאור הנסיבות שתוארו בתגובת המשיבים, אשר הצביעו על פעולות שננקטו מצד המשיבים לאחר מינוי השר. * **היעדר דיון לגופו של עניין:** העתירה נמחקה בטרם התקיים דיון לגופו של עניין, כפי שנקבע בפסיקות קודמות של בית המשפט (ראו בג"ץ 1412/24 התנועה לטוהר המידות, בג"ץ 453-08-25 גליס). **מסקנה:** בית המשפט הורה על מחיקת העתירה ללא צו להוצאות. ההחלטה משקפת גישה שמרנית בפסיקת הוצאות כאשר ההליך הסתיים ללא דיון מהותי, והתפתחות שהובילה לסיום ההליך אינה נובעת באופן בלעדי מפעולת העותר. כמו כן, בית המשפט הדגיש את הצורך להוכיח קשר סיבתי בין הגשת העתירה לבין התוצאה הסופית על מנת להצדיק פסיקת הוצאות במקרים מעין אלו.