רע"א 9128/17

תקציר

במקרה זה, בית המשפט בחן סוגיה משפטית מכרעת הנוגעת לאפליה בגישה לשירותי בריאות, ובפרט לטיפולי הפריה חוץ גופית (IVF), בבית החולים לניאדו, אשר סירב לתת שירות לנשים לא נשואות על בסיס עקרונות ההלכה היהודית של המוסד החרדי. בית המשפט התמקד בשאלה האם מדיניות זו מפרה את איסור ההפליה בחוק זכויות החולה, האוסר במפורש על הפליה מטעמים שונים, לרבות מעמד אישי. נקבע כי חוק איסור הפליה אינו חל על שירותי בריאות, המוסדרים בחוק זכויות החולה, תוך הדגשה כי כל הפליה צריכה להיות מוצדקת משיקולים רפואיים בלבד. בית המשפט דחה את ההצדקה של בית החולים המבוססת על נורמות דתיות, שכן טעמים כאלה אינם מאפשרים יחס שונה בין מטופלים. בנוסף, בית המשפט בחן האם ניתן להגן משפטית על הפוליסה באמצעות היתר משרד הבריאות, אשר נדחה מאחר שכל היתר היפותטי לא יהווה הגנה בתום לב מפני איסור סטטוטורי כה ברור. יתר על כן, בית המשפט התייחס להשלכות הרחבות יותר של מדיניות בית החולים, הדגיש את אופייה המפלה למרות היתרונות הציבוריים, הדגיש כי אין להגביל את הגישה להפריה חוץ גופית על ידי מצב משפחתי, ואישר תביעה ייצוגית לטיפול בנזק שנגרם, תוך הכרה בנזק הלא חומרי לנשים הנפגעות. לבסוף, פסק בית המשפט הוצאות נגד בית החולים, תוך הדגשת המחויבות החברתית למניעת אפליה ולשמירה על כבוד האדם.