פש"ר 33956-03-13

תקציר

פסק הדין דן בשלוש סוגיות עיקריות הקשורות לסכסוך חוב. ראשית, נבחן סכום החוב והאם היה הסכם לגביית ריבית על הלוואה. בית המשפט מוצא כי קיימת פעולה של בית הדין מתוך פסק דין קודם בתביעות כספיות, הקובע את זכותו של המנוח לגבות ריבית על החוב. שנית, היקף הביטחונות להלוואה נחשב. בית המשפט מגיע למסקנה כי החייב הסכים למשכן נכס מסוים (ת"א 3) כבטוחה להלוואה, וכי הבטוחה תקפה למרות שלא נחתם הסכם הלוואה חדש. שלישית, בית המשפט דן בקיזוז דמי השכירות הראויים וקובע את דמי השימוש המתאימים לנכסים המדוברים, אשר ינוכו מהחוב. בית המשפט פוסק גם בעניין מימוש הנכסים המשועבדים ודוחה את הבקשה למינוי נאמן ככונס נכסים. בנוסף, בית המשפט מורה על מחיקת הבקשה כנגד שני משיבים בשל היעדר יריבות ועילה לתביעה. טענת הנאמן לחייב את המשיבים בחוב ארנונה נדחית, וכל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות.