ע"פ 3924/05

תקציר

המערער הורשע בחבלה בכוונה מחמירה בכך שירה במתלונן בעקבות ויכוח של מה בכך. להלן פרטי המקרה: המערער והמתלונן היו מעורבים בוויכוח קולני שנבע מהגעתם של קרובי משפחתו של המערער לבית הקפה בו ישבו. הוויכוח הסלים וכתוצאה מכך קרע המערער את חולצתה של המתלוננת. לאחר מכן הלך המערער לביתו, שלף אקדח ברישיון ושב לבית הקפה. הוא ירה במתלונן מטווח קצר בחזהו וגרם לו לחבלות קשות. בית משפט קמא הרשיע את המערער כנאשם וגזר עליו שבע שנות מאסר, חמש שנות מאסר בפועל, תוך הדגשת הצורך בהרתעה במלחמתה של החברה באלימות. הערעור ערער על חומרת העונש, וטען לדגש רב יותר על השיקום ועל מגבלותיו הנפשיות של המערער. עם זאת, ערכאת הערעור, שהסכימה עם הערכת בית משפט קמא, אישרה את גזר הדין תוך הדגשת חומרת העבירה והצורך לתת עדיפות להרתעה במקרים כאלה. בית המשפט הכיר בהתנהגותו החיובית של המערער בכלא והביע תקווה כי זו תימשך. בנוסף, הציע בית המשפט כי המדינה תבחן כיצד הועסק המערער, לכאורה בעל ליקוי שכלי וללא שירות צבאי, כמאבטח בעל גישה לנשק. הערעור נדחה, אך עונשו של המערער הופחת ב-46 ימים כדי להתחשב בזמן שריצה.