ע"א 4727/23

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לעיכוב ביצוע על החלטה קודמת. ההחלטה המקורית הורתה על פירוק נכס משותף – בניין דירות – באמצעות מכירתו, במסגרת הליכי פשיטת רגל בהם היו מעורבים בעלה של המבקשת ושני אחיו. המבקשת, הנשואה לאחד האחים, עתרה לבית המשפט המחוזי לקבלת סעד הצהרתי, וביקשה לבסס את עצמה כבעלת מחצית מזכויותיו של בעלה בנכס. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את תביעתה, מה שהוביל אותה לערער על ההחלטה ובמקביל להגיש בקשה לעיכוב ביצוע, אשר יעכב את מימוש מכירת הנכס עד להגשת הערעור. בעוד המבקשת טענה כי לערעור סיכויי הצלחה טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובתה, טענו המשיבים – לרבות הנאמנים בהליך פשיטת הרגל והכונס הרשמי – כי עיכוב המכירה יפגע באינטרסים של הנושים. השופטת ציינה בפסק דינה כי בקשת המבקש לסעד הצהרתי הגיעה לאחר שיהוי משמעותי וכי הערעור עצמו אינו מצדיק עיכוב ביצוע. הם הדגישו כי מאזן הנוחות לא היטיב עם המבקשת, במיוחד נוכח הליכי פשיטת הרגל המתמשכים וההגנה החלקית על זכויותיה באמצעות שמירת שווי חלקה הנתבע על ידי הנאמן. עוד הבהירה השופטת כי המבקשת יכולה למנוע את פינויה באמצעות גיוס כספים לרכישת זכויותיהם של בעלי המניות האחרים בנכס. בסופו של דבר, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה, אך הליכי הפינוי נדחו ליום 1.11.2023, על מנת לאפשר למבקשת הזדמנות להבטיח את זכויותיה בנכס.