מ"ת 37188-10-11

תקציר

המשיבים, אלירז פריאנטה ואוראל כהן, מואשמים בשורה של עבירות חמורות, ובהן קשירת קשר לייבא קוקאין מבוליביה לישראל, ייבוא סמים מסוכנים ללא רישיון וניסיון להחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, והמשיב מס' 2 מואשם גם בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. בית המשפט מתבקש להורות על מעצרם עד תום ההליכים המשפטיים. כתב האישום מתאר קשירת קשר שבה היו מעורבים בכירים בוליביאנים, בלדר סמים שנתפס בשדה התעופה ושני המשיבים, שהיוו לכאורה את החוליה הישראלית. על פי כתב האישום, המשיבים קשרו קשר עם הבוליביאנים לייבא קוקאין לישראל, כאשר המשיב מס' 1 נסע לבוליביה במהלך הקנוניה הנטענת ושב זמן קצר לפני שהבלדר נתפס כשברשותו הסמים. מעשיהם של המשיבים ביום המעצר, כמפורט בכתב האישום, תואמים את ההוראות שניתנו לשליח על ידי הפקידים הבוליביאנים, לרבות הימצאותם במקומות ספציפיים ושיחות טלפון רבות בינם לבין הבוליביאנים. בנוסף, נתפס המשיב מס' 2 מקבל חבילות סמים דמה שהוכנו מראש, והוא התנגד בכוח ושיבש את מעצרו. המשיבים טוענים כי אין ראיות לכאורה התומכות בהאשמות, תוך הסתמכות על אופיין הנסיבתי של הראיות וטוענים כי לא ניתן לשמור על שתיקת מרשיהם במהלך החקירה נגדם. עם זאת, בית המשפט חולק על כך, ומציין כי נוכחותם של המשיבים במקומות המוזכרים בכתב האישום, שיחות הטלפון ביניהם והתנהגותם לאחר המעצר, לצד ראיות מסבכות נוספות, יוצרים מרקם נסיבתי חזק המרמז על אשמתם. בית המשפט מדגיש כי ראיות נסיבתיות תקפות כמו ראיות ישירות ויש לבחון אותן בכללותן, ובמקרה דנן, מכלול הנסיבות מוביל למסקנה הבלתי נמנעת כי המשיבים היו מעורבים בעבירות המיוחסות להם. זאת ועוד, המשיבים לא סיפקו כל הסבר להתנהגותם, דבר המחזק את טענת התביעה. בית המשפט מגיע למסקנה כי קיימות די ראיות לכאורה המצדיקות את הארכת המעצר עד תום ההליכים, למרות קשיים מסוימים בראיות. גילם הצעיר של המשיבים, היעדר עבר פלילי משמעותי ונסיבות אישיות נוספות יישקלו במהלך הדיון בעילות המעצר ובאפשרות של אמצעי חלופי.