פש"ר 1041/07

תקציר

ניתן פסק דין לטובת בקשת חייב להכריז עליו פושט רגל. בקשת החייב נדחתה תחילה על ידי המנהל המיוחד שטען כי החייב לא פעל בתום לב ביצירת חובו ולא שיתף פעולה באופן מלא בחקירה. המנהל המיוחד הדגיש את הימנעותו של החייב מנקיטת הליכים משפטיים כנגד הגורמים שגרמו לו למצוקה כלכלית ואת הימנעותו מהמצאת מסמכים מסוימים כמבוקש. גם בא כוח הממונה התנגד לבקשה וטען כי החייב לא הוכיח שהסתבכותו נבעה מכשל עסקי בתום לב. החייב, שהודה חלקית בטענות, טען כי המסמכים לא הוגשו בשל הזמן שחלף ואינם צריכים להוות גורם מכריע בדחיית בקשתו. עוד טען כי לא נקט בהליכים משפטיים משום שלא יכול היה לעמוד בהוצאות המשפט וכי סיכויי ההצלחה נמוכים. בית המשפט הסכים עם טענות החייב, והדגיש את הזמן שחלף מאז יצירת החוב, גילו הצעיר של החייב בעת המשבר הכלכלי ומחלת אביו. בית המשפט קיבל גם את הטענה כי היעדר הליכים משפטיים אינו מעיד בהכרח על חוסר תום לב. יתר על כן, בית המשפט נחה דעתו כי החייב עמד בתשלומים שנפסקו במסגרת ההליך והתנהל כראוי. לפיכך החליט בית המשפט להיעתר לבקשה ולהכריז על החייב פושט רגל.