רמ"ש 11577-07-16

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. המקרה עסק בסכסוך רכוש בין בני זוג לשעבר. המבקשת, האישה, ביקשה לברר את זכויותיה בנוגע לחלוקת הנכסים בעת הגירושין, לרבות השתכרות עתידית פוטנציאלית והערך הכלכלי של שמו הטוב של הבעל. בית המשפט לענייני משפחה מינה מומחה להערכת זכויות הצדדים, אך האישה לא הייתה מרוצה מהיקף עבודתו של המומחה, וסברה כי היה על בית המשפט להורות למומחה לבחון גם את פוטנציאל השתכרותו של הבעל ואת השפעת שמו הטוב על חלוקת הנכסים. בית המשפט המחוזי, בשבתו כערכאת ערעור, דחה את הבקשה מבלי לבקש תגובה מהמשיב. בית המשפט קבע, כי טענות המבקש מוקדמות מדי ויש להעלותן בפני בית משפט קמא או במסגרת ערעור על פסק הדין. ההחלטה למנות מומחה בשלב מקדמי זה לא נתפסה כבלתי סבירה, מה גם שבית משפט קמא קבע במפורש כי הנחיותיו למומחה אינן קביעה סופית. זאת ועוד, טענותיה של המבקשת בדבר חלוקת הנכסים והפיצויים היו עמומות ולא ברור אילו הוראות היה על בית משפט קמא לדעתה, לתת למומחה. כתוצאה מכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, ובית המשפט הורה להחזיר את הבטוחה למבקש.