עת"מ 1006/03

תקציר

העותרים, שהם בעלי הנכס, טוענים כי המשיבים, שוכרי הנכס, הרחיבו את חנות המכולת שלהם בבנייה בלתי חוקית. המשיבים טוענים כי יש לדחות את העתירה בשל שיהוי הגשת התביעה, היעדר עילה וחוסר ניקיון בעניין. לטענתם, העותרים מכרו להם את הנכס בידיעה על הבנייה הבלתי חוקית ואף השכירו להם אותו בשל אי הסדרים, יתרה מכך, טענות העותרים כבר הופרכו עובדתית בתביעות אזרחיות קודמות בין הצדדים. עוד טוענים המשיבים כי התביעה מוגבלת בזמן בשל התיישנות, שכן העבירות המיוחסות להם הן מסוג עוון, וחלפו למעלה מחמש שנים מאז ביצוען. אשר לטענות המשיבים קובע בית המשפט כי אף שהמשיבים צדקו בחלק משיקוליהם, הרי שטענות העותרים בדבר השימוש בנכס ללא היתר לפי סעיף 204 לחוק התכנון והבניה תקפות. עם זאת, בית המשפט מקבל את טענות המשיבים בדבר היעדר ראיות מספיקות להרשעתם בעבירות בנייה, אותן ביצעו לכאורה בעצמם. השופט מביא בחשבון גם את השיהוי הממושך בבקשת העותרים ואת היעדר הפגיעה בציבור במקרה זה. לפיכך, השופט קובע כי החלטת המשיבים שלא להגיש כתב אישום נגד המשיבים בשלב זה אינה בלתי סבירה ודוחה את העתירה. כל צד נדרש לשאת בעלויותיו.