ע"א 837/87

תקציר

בית המשפט העליון הכריע בערעור שנדון בסכסוך בהליך אזרחי בין תלמיד (המשיב מס' 1) לבין שני צדדים, ובהם המערער, אותו האשים המשיב מס' 1 בגרימת חבלה גופנית בהשלכת גיר במהלך מהומה בכיתה. התביעה המקורית הוגשה סמוך לפני תום תקופת ההתיישנות, אך כתב התביעה הופנה בטעות לכתובת הוריו של המערער, וכתוצאה מכך לא הודיע על כך למערער בהקדם. לאחר שיהוי משמעותי, הוגשה בקשה להגשת התביעה למערערת בחו"ל. המערערת ערערה על הבקשה בטענה לשיהוי בלתי סביר, היעדר גילוי מלא וליקויים בתצהיר התומך. בית המשפט המחוזי והרשם דחו את בקשת המערער לדחייה, והגישו ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון הדגיש את הצורך בזהירות במתן היתרים להליכים משפטיים שבהם מעורבים תושבי חוץ, במיוחד נוכח הסיכון לסכסוכים שיפוטיים. בית המשפט ציין את השיהוי הממושך במסירת ההודעה למערערת ואת היעדר בדיקת הנאותות של המשיב באימות מסירה תקינה. זאת ועוד, בית המשפט זיהה את תצהירו של המשיב מס' 1 כמטעה, שכן הוא רמז כי המערערת עברה רק לאחרונה לחו"ל, בניגוד לעובדות הידועות. בית המשפט מצא בעיות רבות עם הבקשה, כולל השלמת ואימות העובדות. למרות שהכיר בכך שהמשיבה צירפה את כתב התביעה לתצהיר, הדגיש בית המשפט את הצורך בגילוי מלא בבקשות במעמד צד אחד. בהתחשב בליקויים אלה ובכוונה להטעות את בית המשפט, החליט בית המשפט העליון לבטל את היתר ההמצאה וקיבל את הערעור, תוך שהוא מחייב את המשיב מס' 1 לשאת בהוצאות המשפט של המערער.