ע"ע 1828-10-11

תקציר

בית הדין הגיע למסקנה כי הערעור תקף, וקיבל את תביעת המערערים כנגד פיטוריהם בשל ניגוד עניינים לכאורה בין העסקתם בבצלאל לבין מכללת שנקר. בית המשפט בחן בפירוט את הזכות החוקתית לחופש העיסוק, את השלכותיה במשפט העבודה ואת חשיבות האיזון בין זכות זו לבין אינטרסים לגיטימיים של מעסיקים, כגון הגנה על שמו הטוב של מוסד וניהול תחרות. טענת בצלאל הייתה כי העסקתם של המערערים במוסדות אקדמיים מתחרים פוגעת במוניטין ובייחודיות שלה. עם זאת, בית המשפט הדגיש את חשיבותו של חופש העיסוק של המערערים, והדגיש כי לא הוצגו ראיות קונקרטיות לפגיעה בשמה הטוב של בצלאל או בפעולותיה. פסק הדין הכיר בזכותם של המערערים לחפש עבודה במספר מוסדות לפרנסתם המלאה, מה גם שהועסקו בבצלאל במשרה חלקית בלבד. בית המשפט מצא כי האיסור לעבוד במקביל כחברי סגל בשני המוסדות מהווה הגבלה בלתי צודקת של חירותם התעסוקתית ואינו מוצדק על ידי פגיעה מוכחת כלשהי בבצלאל. כמו כן, נמצא כי הליך הפיטורים לוקה בחוסר תום לב ובהליך הוגן, כפי שמעיד היעדר פרוטוקול שימוע ראוי. בית הדין פסק למערערים פיצוי כספי בגין פיטורים שלא כדין, וחישב זאת על בסיס עמדה של 1/4 המייצגת את אובדן עבודתם בבצלאל, וכלל פיצוי נוסף בגין הוצאות משפט והוצאות משפט, תוך הכרה באופי העסקתם ארוך השנים ובהשפעת הפיטורים. ההחלטה נתמכה בניתוח משפטי מקיף המשקף ערכים חוקתיים רחבים יותר ואינטרסים ציבוריים בחופש אקדמי, זכויות עובדים ותחרות הוגנת.